עבודה זרה דף מו עמוד א

פרק שלישי

יכול לא לשבח ולא לגנאי? ת"ל: 'שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא',

הא כיצד? היו קורין אותה בית גליא - קורין אותה בית כריא, עין כל - עין קוץ.

• תני קמיה דרב ששת: העכו"ם העובדים את ההרים ואת הגבעות הן מותרין ועובדיהן בסייף,

ואת הזרעים ואת הירקות - הן אסורין ועובדיהן בסייף.

וריב"י היא, דאילן שנטעו ולבסוף עבדו - אסור.

וא"א להעמיד בנטעו מתילה לכך וכרבנן דדומיא דהר שלא נטעו מתחילה לכך

איתמר: אבני הר שנדלדלו - בני רבי חייא ורי"ו, חד אמר: אסורות, וחד אמר: מותרות.

מ"ד מותרות? מהר ובהמה בעלת מום הצד השוה שבהן שאין בהן תפיסת ידי אדם ומותר אף כל

או מבהמה תמה ומאילן יבש [שנשתנו מברייתן ]

מאן דאסר- 'שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו', דאע"ג דאתיא מדינא להיתר, לא תתיא.

תסתיים דבני ר"ח שרודבעי חזקיה: זקף ביצה להשתחוות לה, מהו? משמע שהשאלה על להשתחוות אבל אי לא זקף לא אסורה ש"מ בני ר"ח התירו

ודחי' דאפשר אע"ג דלא זקפה אסורה והב"ע שזקף להשתחוות ולא השתחוה לה ובא עכו"ם והשתחוה לה,

כי הא דאריא"ש: ישראל שזקף לבינה להשתחוות לה ובא עכו"ם והשתחוה לה - אסורה,

ובעי: לבינה הוא דמינכרא זקיפתה, אבל ביצה לא, או"ד לא שנא? תיקו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת עבודה זרה · הדף היומי היום