עבודה זרה דף מח עמוד א

פרק שלישי

שלש אשרות הן: אילן שנטעו מתחלה לשם עבודת כוכבים הרי זו אסורה;

גידעו ופיסלו לשם עבודת כוכבים והחליף. נוטל מה שהחליף;

העמיד תחתיה עבודת כוכבים ונטלה - הרי זו מותרת.

• דבי ר' ינאי; והוא שהבריך והרכיב בגופו של אילן. ולענין ביטול דכשנטל מה שהחליף מהני ולא מיחשיב נטיעה

• שמואל: המשתחוה לאילן - תוספתיה אסורה.

• והך דגידעו ופיסלו לעכו"ם והחליף - נוטל מה שהחליף; גידעו ופיסלו אין, לא גידעו ופיסלו לא!

- שמואל: הא מני? רבנן היא, ושמואל כריב"י דאילן שנטעו ולבסוף עבדו - אסור.

ואין לומר דריב'י ורבנן מודו דאסור ופליגי רק בעיקרו דלריב"י אסור ד'ואשריהם תשרפון באש'

ולרבנן: עיקר אילן שרי, ד'ואשירהם תגדעון' אילן שנטעו ולבסוף עבדו זהו אילן שגידועו אסור ועיקרו שרי?

וא"א לומר דאיפוך רבנן לדריב"י דא"כ גידעו ופיסלו מאן קתני לה לא רבנן דבלא גידעו ופיסלו תוספת אסור

ולא ריב"י דעיקר אילן נמי אסור

- אב"א ריב"י: בלא גידעו ופיסלו עיקר אילן אסור בסתמא, אבל גידעו ופיסלו מגלה דעתו שנח לו רק בתוספת ולא בעיקר אילן

- אב"א רבנן: גידעו ופיסלו איצטריכא ליה, סד"א: כיון דעבד מעשה בגופיה, עיקר אילן נמי ליתסר, קמ"ל.

איזו אשרה?

כל שיש תחתיה עבודת כוכבים, ר"ש אומר: כל שעובדין אותה.

ומעשה בצידן באילן שהיו עובדין אותו, ומצאו תחתיו גל,

א''ל ר"ש: בדקו את הגל הזה, ובדקוהו ומצאו בו צורה,

אמר להן: הואיל ולצורה הן עובדין, נתיר להן את האילן.

ה"ק: שתים לדברי הכל, ואחת מחלוקת דר"ש ורבנן,

איזו היא אשרה שנחלקו בה ר"ש וחכמים?

כל שיש תחתיה ע''ז, ר"ש אומר: כל שעובדים אותה.

- רב: כל שכומרים יושבין תחתיה ואין טועמין מפירותיה;

ושמואל: אפילו אמרו תמרים אלו [שמים בזה יין] לבי נצרפי - אסור,

אמימר, מסבי דפומבדיתא: הלכה כשמואל.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת עבודה זרה · הדף היומי היום