בבא קמא דף קז עמוד ב

פרק תשיעי

טעמו: רבא: ש"ח, 'כי הוא זה'. ש"ש, יליף נתינה נתינה משומר חנם.

שואל, וכי ישאל ו' מוסיף שוכר, או כמ"ד ש"ש, או כמ''ד ש"ח.

שלא כרחב"י: הטוען טענת גנב בפקדון כיון ששלח בה יד - חייב

ד'אם לא שלח ידו במלאכת רעהו משמע שאם שלח חייב.

- רחב"א מרי"ו: בעומדת על אבוסה שנו. ולא שלח בה יד.

ר"ז לרחב"א: דוקא בעומדת על אבוסה? אבל שלח בה יד קנה, ושבועה לא תחייבו

או אפי' עומדת על אבוסה? [דינו של רי''ו]

א"ל: זו לא שמעתי, כיוצא בה שמעתי,

דאר"א מרי"ו: ט''ט אבד ונשבע, וחזר וט''ט גנב ונשבע, ובאו עדים - פטור.

ולכאו' משום שקנה בשבועה ראשונה.

- ודחאו ר'''ז: לא, הואיל ויצא ידי בעלים בשבועה ראשונה. וכן איתמר מרי'ו

רב ששת: הטוען טענת גנב בפקדון, כיון ששלח בו יד - פטור.

ד'ונקרב בעה"ב אל האלהים אם לא שלח ידו, הא שלח ידו - פטור.

א"ל ר"נ: והלא ג' שבועות משביעין אותו: ובינהן שלא שלח בה יד.

ולכאו: שלא שלחתי בה יד דומיא דשאינה ברשותי שאם מתברר שזה ברשותו חייב

ענהו ר''ש: שלא שלח בה יד דומיא דשלא פשע, שאם מתברר ששלח פטור מכפל.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום