בבא קמא דף קט עמוד א

פרק תשיעי

ר' יוסף: אפילו לארנקי של צדקה.

ר"פ: וצריך שיאמר זה גזל אבי.

וקשה: שימחל לעצמו שהרי ראינו שהוא בר מחילה [על הקרן ולא על החומש]

א. רי"ו: ל''ק: הא ריה"ג שיכול למחול, הא ר"ע שלא יכול למחול.

דתניא: 'ואם אין לאיש גואל להשיב האשם' וכי יש בישראל שאין לו גואלים?

אלא בגזל הגר שגזל ונשבע לו, ושמע שמת הגר, והיה מעלה כספו ואשמו לירושלים, ופגע באותו הגר וזקפו עליו במלוה, ומת

לריה"ג: זכה הלה במה שבידו, ל''ש לעצמו ול''ש לאחרים יכול למחול

לר"ע: אין לו תקנה עד שיוציא גזילו מתחת ידו. ולא יכול למחול לעצמו ולאחרים

• ולר' יוסי: ה"ה אם לא זקפו במלוה ותני זקפו עליו במלוה להודיעך כחו דר"ע

• מתקיף ר"ש: א''כ לריה"ג - לשמעינן לעצמו, וכ"ש לאחרים,

לר"ע - לשמעינן לאחרים שלא יכול למחול וכ''ש לעצמו

ב. אלא אר"ש: שניהם כריה"ג, הך דמצי מחיל - לאחרים, אבל לא לעצמו,.

והך דזכה הלה במה שבידו- משום דזקפן עליו במלוה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום