לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

בבא קמא דף קיב עמוד ב

פרק עשירי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

בן חמיו של רי"ר: סגר דלת בית אביו שנפטר בפני רי''ר

ר"א לרי''ר: שלו הוא תובע כדין יתומין שירשו, ולא מועיל שרי''ר הביא עדים שהחזיק בחיי אביו, דלא מקבלים עדים שלא בפני בע"ד,

הוכיח לו רי''ר: והא תני 'בין גדולים בין קטנים חייבין'!

א"ל ר''א: הרי מחלוקת סומכוס בצידך.

אמר רי''ר: איכפל כו''ע כסומכוס להפקיע ממני?

אדהכי נתגלגל הדבר ובא לפני ר' אבהו שאלם: לא שמעתם הא

דריב"ח מר"א: דתינוק שתקף בעבדיו, וירד לשדה חבירו ואמר שלי הוא, מוציאין מידו מיד ולא ממתינים שיגדל, ולכשיגדיל יביא עדים.

ודחי' דשם: מוציאים ממנו דלא קיים בחזקת אביו, משא''כ כאן שיש חזקת אביו

מקבלין עדים שלא בפני בעל דין.

קיבלה מריב"ח: שהיה הוא או עדיו חולים, או שביקשו לילך למה''י ושלחו לו ולא בא.

מ"ע משמואל: באופן שפתחו בדינו, ולקח איגרת ב''ד הגדול ושלחו לו ולא בא,

אבל אם לא פתחו בדינו, יכול לומר שהולך לב"ד הגדול.

אם מקיימין את השטר שלא בפני בע''ד

רב: מקיימין, ולרי''ו לא מקיימין

טעם דרי"ו: 'והועד בבעליו ולא ישמרנו' -יבא בעל השור ויעמוד על שורו.

כ' דינים בקיום שטר שלא בפני בע''ד. | א. ביקש בה''ב, ב. צ' יום, ג. אדרכתא, ד. לא אומר שבא, ה. בפקדון, ו. מטלטלי, ז. רחוק, ח. קרובים ושיירות, ט, אלים, י. שליח ב''ד, יא, אשה ושכנים, יב. פתח ב''ד, יג. בא ביומו, יד. אמר צייתנא, טו, בד''ה, טז. אשה. יז. ניסן תשרי ועיו''ט, יח. ער''ש, יט, רגל, ובני כלה, כ. כעת בימי כלה.

רבא: הלכתא: מקיימין השטר שלא בפני בע''ד ואפי' עומד וצווח,

א. ואם: ביקש ליתן לו זמן להביא עדים להרע השטר נותנים לו,

ב. אי: לא בא מחכים לו בה"ב, אי לא בא -כותבים שטר נידוי צ' יום

ל' יום ראשונים לא יורדים לנכסיו שבסתם טורח למצוא הלוואה

ל' יום אמצעים לא יורדים שמא לא ללות וטורח למכור מכנסיו

ל' יום אחרונים לא יורדים לכנסיו שלוקח עצמו טורח למעות

ג. אם: לא בא- כותבים אדרכתא שטר פסק דין על נכסיו,

ד. וה''מ: כשאומר שבא, שאם לא אומר, כותבים לאלתר

ה. וה"מ: במלוה, אבל בפקדון - לאלתר כתבינן.

ו.: כותבים על קרקע ולא על מטלטלי שמא יאכל מלוה למטלטלי,

וכשיביא הלוה עדים וירע לשטר לא ימצא כלום לגבות

ואי: יש למלוה קרקע - כתבינן אמטלטלין

ולא היא: שלא כותבים אדרכתא על מטלטלי אף שיש קרקע, - שמא תבור ותוזל.

ז.: וכשכותבים אדרכתא והוא קרוב, מודעים ללווה, אבל כשרחוק א''צ.

ח. ואי: רחוק ויש קרובים, או שיש שיירות שהולכים לשם,

ממתינים י"ב חודשים עד שתבוא השיירה

כרבינא שהמתין למ''א: י"ב חודשים עד שתלך ותבוא השייר מבי חוזאי

ולא היא: שם באדם אלים, ואי היה מגיע האדרכתא לידו לא יכל להוציא ממנו

אבל כאן מחכים רק שילך שליח בשלישי ויבוא בד', לדין בחמישי

ט. רבינא: שלוחא דרבנן נאמן כשנים. וה"מ לנידוי,

אבל לא לשטר נידוי, שמחסרו ממון שיצטרך לשלם לסופר

י. רבינא: נותנים זמן ע"פ אשה וע"פ שכנים, ודווקא שאינו בעיר,

אבל ישנו בעיר לא, דשמא לא אמרו לו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום