בבא קמא דף קיג עמוד א

פרק עשירי

יב. ודווקא: בשלא חולף ע"פ פתח ב"ד ואם חולף, אמרי' שכבר אמרו לו ב"ד.

יג. ודווקא: בלא בא ביומו, אבל בא ביומו שמא שכחו שליחותם.

יד. רבא: מי שנכתב עליו שטר נידוי על שלא בא לב"ד עד שיבוא לא קורעים

על שלא ציית לדין לא קורעים עד שציית,

ולא היא: כיון דאמר צייתנא - קרעינן ליה.

טו. ר"ח: קובעים זמן שני וחמישי ושני, ורק אח''כ כתבינן.

טז. בי''ד דר''כ: כתבו שטר נידוי על אשה שזימנוה לדין באותו היום

שאלו ר''א: לא ס"ל כר"ח? דשני וחמישי ושני.

א"ל ה''מ: איש שאנוס ואינו בעיר, משא"כ אשה שנמצאת ולא מגעת מורדת היא.

יז. ר"י: לא נתן זמן לא בניסן, ולא בתשרי, ולא בעריו"ט, ולא בער"ש,

אבל מניסן לאחרי ניסן, או בתשרי לאחרי תשרי קבעינן.

יח. מער''ש לאחר ער''ש- לא קובעים דטרוד בעבודות השבת

יט. ר"נ: לא נותנים זמן לבני כלה בכלה, ולא לבני הרגל ברגל שלא ימנע מלבוא.

כשבאו לפני ר"נ בני כלה א"ל: וכי לדונכם נתכנסנו?

כ. ועכשיו: דיש רמאי - חיישינן ומזמנים אף בימי כלה.

רבי לר"ש בנו: לא דבר שיש בו אחריות ממש, אלא אפילו פרה וחורש בה, חמור ומחמר אחריו - חייבין להחזיר מפני כבוד אביהן.

בעי ר"כ מרב: מטה ומיסב עליה, שולחן ואוכל עליו, מהו?

א''ל רב: תן לחכם ויחכם עוד. דהיינו הך

אין פורטין לא מתיבת המוכסין ולא מכיס של גבאין, ואין נוטלין מהם צדקה, אבל נוטל הוא מתוך ביתו או מן השוק.

תנא: אין פורטין אבל נותן לו דינר ונותן לו את השאר. כמציל מידו

וקשה שהא אמר שמואל דינא דמלכותא דינא!

- א. משמואל: במוכס שאין לו קצבה. ב. דברי'נ: במוכס העומד מאליו. אף ביש קצבה

לא ילבש אדם כלאים אפי' ע''ג עשרה בגדים להבריח המכס,

מתני' דלא כר"ע: דאסור להבריח את המכס, ר"ש מר"ע: מותר להבריח את המכס.

בשלמא חלקו: לענין כלאים אי דבר שאין מתכוין מותר או אסור,

וקשה דאבל להבריח אסור כשמואל דדינא דמלכותא דינא ?!

-א. משמואל: במוכס שאין לו קצבה. ב. דברי'נ: במוכס העומד מאליו אף ביש קצבה

נודרין להרגין ולחרמין ולמוכסין - שהיא של תרומה, שהיא של בית מלך, אע"פ שאינה של תרומה, אע"פ שאינה של מלך.

וקשה: ולמוכסין?, והאמר שמואל: דינא דמלכותא דינא!

-א. משמואל: במוכס שאין לו קצבה. ב. דברי'נ: במוכס העומד מאליו אף ביש קצבה

ג. רב אשי: במוכס כנעני,

דתניא: ישראל וכנעני שבאו לדין, אם אתה יכול לזכהו בדיני ישראל זכהו ואמור לו: כך דינינו, בדיני כנענים - זכהו ואמור לו: כך דינכם,

ואם לאו- לרי''ש: באין עליו בעקיפין, ר"ע: אין באין עליו בעקיפין, מפני קידוש השם.

משמע לר"ע: כשאין קידוש לא, ומדובר בהפקעת הלוואתו ולא בגזלו דאסור,

כדרש ר"ע: גזל כנעני אסור 'אחרי נמכר גאולה תהיה לו', שלא ימשכנו ויצא,

'וחשב עם קונהו', ידקדק עם קונהו שאפי' לגלום עליו אסור!

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום