בבא קמא דף קיד עמוד ב

פרק עשירי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

רבי אומר, אומר אני: גנב כגזלן.

כגזלן דרבנן קאמר ולא קני, או כגזלן דר"ש קאמר וקני?

א. ת"ש: נטלו מוכסין חמורו וכו'. - אפי' אי כגזלן דרבנן ולא קני

- הב"ע: בלסטים מזויין, וכר''ש. ותרי גווני גזלן.

ב. ת"ש: גנב גזלן אנס הקדשן הקדש, ותרומתן תרומה, ומעשרותן מעשר.

אפי' אי גנב כגזלן דרבנן הא מני בליסטים מזוין וכר"ש ותרי גווני גזלן

ג. ת"ש דרבי לבנו: לא דבר שיש בו אחריות ממש, אלא אפילו פרה וחורש בה, חמור ומחמר אחריו חייבין להחזיר מפני כבוד אביהן. משמע אי לאו כבוד אביהן לא - ש"מ: רבי גזלן דר"ש קאמר, ש"מ.

ב. וכן נחיל של דבורים.

ה'ק: אפילו נחיל דבורים, דקנין דרבנן הוא, רק אי נתייאשו הבעלים ואי לא - לא.

ג. אריב''ב: נאמנת אשה וקטן לומר מכאן יצא נחיל זה.

אשה וקטן בני עדות נינהו? -

ריא"ש: שהיו בעלים מרדפין אחריהם, ואשה וקטן מסיחין לפי תומם ואומר מכאן יצא נחיל זה.

אין מסיח לפי תומו כשר אלא לעדות אשה בלבד.

ושאני נחיל של דבורים, דקנין דרבנן הוא.

והך דר"י משמואל: עשה באדם אחד שהיה מסיח לפי תומו ואומר: זכורני כשאני תינוק ומורכבני על כתיפו של אבא, והוציאוני מבית הספר והפשיטוני את כתנתי והטבילוני לאכול בתרומה לערב,

ור"ח מסיים כך: וחבירי בדילין ממני, והיו קורין אותי יוחנן אוכל חלות, והעלהו רבי לכהונה על פיו! - בתרומה דרבנן.

והא דר"ד מר"ח: דמעשה בא לפני ריב"ל [רבי] בתינוק שהסיח לפי תומו ואמר: אני ואמי נשבינו לבין העכו"ם, יצאתי לשאוב מים, ללקוט עצים, ודעתי על אמי, והשיאה רבי על פיו לכהונה! - בשבויה הקילו.

ד. אבל לא יקוץ את סוכו על מנת ליתן את הדמים.

תניא מר"י מריוב"ב: תנאי ב"ד הוא, שיורד לשדה חבירו וקוצץ סוכו להציל נחילו, ונוטל דמי סוכו מתוך נחילו של חבירו.

וששופך יינו ומציל דבש חבירו, ונוטל דמי יינו מתוך דבש חבירו.

ושמפרק עציו וטוען פשתן חבירו, ונוטל דמי עציו מפשתן חבירו,

שע"מ כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ.

המכיר כליו וספריו ביד אחר, ויצא לו שם גניבה בעיר

- ישבע לו לוקח כמה נתן ויטול,

ואם לאו - לאו כל המנו, שאני אומר: מכרן לאחר ולקחן זה הימנו.

ולא חוששים שלא נגנב ושהוא עצמו הוציא קול שנגנב לו

ר"י ור''כ מרב: כגון שהיתה מחתרת בתוך ביתו, ובנ''א שלנו בביתו יצאו ואנבורקראות של כלים על כתפיהם, והכל אומרים נגנבו כליו וספריו של פלוני. ואמרו הללו כלי פלוני, הללו ספרי פלוני.

והך דרב: דבא במחתרת ונטל כלים ויצא - פטור. דבדמי קננהו!

ה"מ דקננהו בבא במחתרת, דמעיקרא מסר נפשו להריגה, אבל הני דלא מסרו נפשם להריגה - לא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום