בבא קמא דף קטו עמוד ב

פרק עשירי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש, נסדקה חבית דבש, ושפך זה את יינו והציל את הדבש לתוכו - אין לו אלא שכרו.

ואם אמר אציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי - חייב ליתן לו.

שטף נחל חמורו וחמור חבירו, שלו יפה מנה ושל חבירו מאתים,

והניח זה את שלו והציל את של חבירו - אין לו אלא שכרו.

ואם אמר לו אני אציל את שלך ואתה נותן לי את שלי חייב ליתן לו.

ולא יכול לומר שזכה מההפקר כדתניא: הרי שהיה טעון כדי יין וכדי שמן וראה שהן משתברות, לא יאמר הרי זה תרומה ומעשר על פירות שיש לי בתוך ביתי, ואם אמר לא אמר כלום!

כר' ירמיה: כשעקל בית הבד כרוך עליה [ומטפטף לאט ולא חשוב כ''כ הפסד].

ואם אמר לא אמר כלום,

א. והתניא: מי שבא בדרך ומעות בידו ואנס כנגדו, לא יאמר הרי פירות שיש לי בתוך ביתי מחוללים על מעות הללו, ואם אמר דבריו קיימין!

- הב"ע: - בשיכול להציל ע"י הדחק .

ב. והתניא: היו לו עשר חביות של טבל טמא, וראה אחת מהן שנשברה או

או שנתגלתה, אומר הרי היא תרומת מעשר על תשע חברותיה,

ובשמן לא יעשה כן, מפני הפסד כהן!

- תירץ ר' ירמיה: כשעקל בית הבד כרוך עליה. אם נשברה עדיין ראויה לזילוף

ואף בנתגלתה ראויה לזילוף [- ע''י מסננת וכדתניא]

דתניא: מים שנתגלו לא ישפכם ברה"ר, ולא יגבל בהן את הטיט, ולא ירבץ בהן את הבית, ולא ישקה מהם את בהמתו ולא בהמת חבירו!

- מיירי: דעבר לה במסננת. וכר''נ: שיש בה משום גילוי. ובנחת.

דא"רי נחמיה: אימתי אסור כשהתחתונה מגולה,

אבל כשהתחתונה מכוסה, אף שהעליונה מגולה אין בה משום גילוי

לפי שארס של נחש דומה לספוג, וצף ועומד במקומו.

ואף שאריב''ל: דווקא שלא טרקו עירבו, אבל טרקו- אסור שמתערב עם הארס?

- שם: אפשר דמונח בגד על פי החבית- ושופך היין בנחת.

ג. ואף דתניא: תורמין מן הטמא על הטמא ומן הטהור על הטהור

ומן הטהור על הטמא, אבל לא מן הטמא על הטהור.

ר' נחמיה: אף מן הטמא על הטמא התירו לתרום רק בשל דמאי!

- גם כאן: מיירי בשל דמאי.

ובשמן לא יעשה כן, מפני הפסד כהן.

שמן דראוי להדליק, אבל ביין זילוף לאו מילתא היא.

והא דשמואל מר"ח: שותין מלוג בסלע, ומזלפין מלוג בשתים!

- כאן: מדובר ביין חדש ולא ראוי לישנו שיבוא לידי תקלה ליין תרומה

אבל שמן מונח בכלי מאוס, משא"כ יין שהרי רוצה לזילוף,

ואם יש לחוש לתקלה עצמה - תנאי היא.

דתניא: חבית יין תרומה שנטמאת לב"ש: תשפך הכל, ולב"ה: תעשה זילוף.

ריבר"י: אני אכריע, בבית - תעשה זילוף, ובשדה - תשפך הכל,

א"ד: בישן - תעשה זילוף, ובחדש - תשפך הכל.

אמרו לו: אין הכרעה שלישית מכרעת. [שאי''ז לא כב''ש ולא כב''ה]

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום