לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

בבא קמא דף קיא עמוד ב

פרק עשירי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

פרק עשירי - הגוזל+ ומאכיל+

הגוזל ומאכיל את בניו, והניח לפניהם - פטורין מלשלם,

ואם היה דבר שיש בו אחריות - חייבין לשלם.

איך מדובר במשנה לפני או אחרי יאוש

והך דר"ח: גזל ולא נתייאשו הבעלים, ובא אחר ואכלו ממנו, גובה ממי שירצה אף מהיתומים -שכל שלא התייאשו עדיין זה ברשות הבעלים.

השיב ר''ח- במתני' מדובר אחר יאוש.

ג. אם הניח לפניהם - פטורין מלשלם.

רב"ח: זאת אומרת: רשות יורש כרשות לוקח.

רבא: רשות יורש לאו כרשות לוקח,- וכאן מדובר - כשאכלום.

והך דסיפא: דבדבר שיש בו אחריות חייבין לשלם, מכלל דרישא בגזילה קיימת!

ואין לומר: דבמשנה שחייבין לשלם זה אם הניח אחריות, אף בשאינה קיימת

-דתני רבי לבנו ר"ש: לא דבר שיש בו אחריות ממש, אלא אפילו פרה וחורש בה, חמור ומחמר אחריו חייבין להחזיר מפני כבוד אביהן!

אלא רבא: כשאפטר מן העולם, ר' אושעיא יצא ללוותי, דתריצנא מתני' כמותו.

דתני רבי אושעיא: הגוזל ומאכיל את בניו - פטורין מלשלם.

הניח לפניהם, גזילה קיימת חייבין, אין הגזילה קיימת פטורין.

הניח להם אביהם אחריות נכסים - חייבין לשלם.

והך: דבאין הגזילה קיימת פטורין -בכה"ג דלאחר יאוש.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום