בבא קמא דף נב עמוד א

פרק חמישי

ריב"ל: המוכר בית לחבירו, כיון שמסר לו מפתח - קנה.

-לעולם: בחזקה, וכיון שמסר לו מפתח, כמי דאמר לו לך חזק וקני דמי.

ר"ל מר' ינאי: המוכר עדר לחבירו, כיון שמסר לו משכוכית - קנה.

-לעולם: במשיכה, וכיון שמסר לו משכוכית, כמאן דאמר לו לך משוך וקני.

משכוכית- כאן תרגמו: קרקשתא, ר' יעקב: עז ההולכת בראש העדר.

כדדרש גלילאה אר"ח: כשהקב"ה כועס על בניו, מעוור עיני ראשי העם.

כסהו הראשון, ובא השני ומצאו מגולה ולא כסהו - השני חייב.

כסהו כראוי, ונפל לתוכו שור או חמור ומת - פטור.

לא כסהו כראוי, ונפל לתוכו שור או חמור ומת - חייב.

נפל לפניו מקול הכרייה - חייב, לאחריו מקול הכרייה - פטור.

נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו, חמור וכליו ונתקרעו - חייב על הבהמה ופטור על הכלים.

נפל לתוכו שור חרש שוטה וקטן - חייב.

בן או בת, עבד או אמה - פטור.

א. רב: בכדי שידע,

ב. שמואל: בכדי שיודיעוהו,

ג. רי"ו: בכדי שיודיעוהו, וישכור פועלים, ויכרות ארזים ויכסנו.

• והך: ולמרות זאת נפל- כריבב"ח: שהתליע מתוכו.

וארעוה גמלים שבאו לפרקים ונפלו שוורים אי פושע דהיצ"ל לחשוש,

או"ד: כיון שעכשיו אינם, אנוס הוא.

א. ואין להוכיח: מכסהו כראוי, ונפל לתוכו שור או חמור ומת - פטור.

ובהכרח שבאו לפרקים דאי לאו או אנוס או פושע הוא

דאפשר דמדובר כריבב"ח שהתליע מתוכו

ב. ואין להוכיח: מלא כסהו כראוי, ונפל לתוכו שור או חמור ומת - חייב.

ובהכרח דראוי לשורים ולא לגמלים דאתי לפרקים וארעוהו ונפלו שוורים וחייב ומוכח דחייב דהו"ל לאסוקי דעתיה.

דא"א בפושע ואי אינם שכיחים כלל אנוס הוא

- ודחי' דלעולם: ראוי לשוורים ולא לגמלים, ושכיחי גמלים, ואף שפושע הוא

איידי דרישא דכסהו כראוי, תני סיפא לא כסהו כראוי.

א"ד: וודאי כיון שבאים לפרקים - פושע הוא, שהיה לו לחשוש מכך

אי מגו דפושע לגמלים פושע גם להתלעה, או"ד לא אמרינן מגו?

א. ת"ש: כסהו כראוי, ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור, והעמדנו בהתליע

ולא העמדנו בכה''ג דשכיחי גמלים והתליע מתוכו דלא אמרי' מיגו

- ודחי': דלעולם כראוי לגמלים ולשוורים, והתליע מתוכו, וקמ"ל דא"צ לנקוש על זה ולבודקו

ב. ת"ש: לא כסהו כראוי, ונפל לתוכו שור או חמור ומת - חייב.

ובהכרח דשכיחי גמלים והתליע מתוכו וחייב אלמא אמרי מגו

- ודחי': דלעולם ראוי לשוורים ולא לגמלים דשכיחי וארעוה ונפלו שוורים

- והך: דא"ה פשיטא דפושע הוא

ואיידי דתני רישא כסהו כראוי, נסיב סיפא לא כראוי.

ג. ת"ש: נפל לתוכו שור חש''ו, סומא ומהלך בלילה - חייב,

פקח ומהלך ביום -פטור.

ואמאי? נימא: מדהוי פושע לענין חרש הוי גם פושע לענין פקח!

- אלא ש"מ: לא אמרינן מגו,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום