בבא קמא דף צז עמוד ב

פרק תשיעי

לרב: נותן מטבע היוצא באותה שעה, שמואל: יכול לומר: הוציאו במישן

רב נחמן: מסתבר כשמואל -כשיש לו דרך לילך למישן, אבל אי לא לא,

הקשה רבא לר"נ: אין מחללין על המעות שאינם יוצאות,

כיצד?: מעות כוזביות, ירושלמיות או של מלכים הראשונים - אין מחללין.

הא של אחרונים שיוצא במקום אחר - מחללין! אף שאין לו דרך

-השיבו ר''נ כאן: כשאין מלכיות מקפידות זו על זו.

ושמואל דיבר: כשמקפידות זו על זו-ויכול להביא ע"י הדחק, שאם ימצאו יקפידו

ת"ש ב. אין מחללין על מעות של כאן והן בבבל, ושל בבל והן כאן, של בבל והן בבבל - מחללין.

ומשמע: על מעות של כאן והן בבבל אף שדעתו בסוף לעלות לירושלים

- מיירי כאן: כשמלכיות מקפידות זו על זו.

והך: דשל בבל והן בבל- ראו שקנה בהן בהמה להעלותה לירושלים.

והך: דהתקינו שיהו המעות יוצאות בירושלים מפני כך!

-ר"ז: כשיד ישראל תקיפה על אוה"ע תיקנו, כאן כשיד אוה"ע תקיפה.

• ת"ר: מטבע של ירושלים צד אחד דוד ושלמה צד שני ירושלים עיה"ק.

מטבע של אברהם אבינו? צד אחד זקן וזקינה, אברהם ושרה

צד שני ובחור ובתולה. יצחק ורבקה

א"ל ר''ח: נותן לו מטבע היוצא באותה שעה. ואף כמשקל סלע גדול

הקשה רבא: הא הוזלו הפירות וא''כ זה ריבית

ואין לחלק: אם הוזל מחמת המטבע שמנכים, או מחמת השער שלא,

שהרי השביח לענין נסכא המתכת במטבע

אלא לרבא: כר"פ ורהבדר"י בזוזי הסוחר הישמעלי עד עשרה מטבעות ישנות בשמונה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום