בבא קמא דף צח עמוד ב

פרק תשיעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

רבה: השורף שטר חבירו פטור, נייר שרפתי לך. באין עדים ובמאמינו.

רדב"ח: זו: מחלוקת דבר הגורם לממון לר"ש: כממון וחייב, לרבנן לאו כממון ופטור

מתקיף רהבדר"י: לר"ש דהוי כממון, דווקא בדבר שעיקרו ממון, ולא בשאין עיקרו ממון

כדרבה: גזל חמץ לפני הפסח, ובא אחר שרפו במועד פטור, שהכל מצווים לבערו

לאחר הפסח לר''ש כממון וחייב לרבנן: לאו כממון - פטור,

אמימר: מ''ד המחייב בגרמי: מחייב דמי השטר, והפוטר מחייב רק בדמי הנייר.

רפרם: חייב בגרמי, שכפה לר''א וגבאו מקורה המובחרת כעידית.

א. חמץ ועבר עליו הפסח - אומר לו הרי שלך לפניך.

מאן תנא: אומרין באיסורי הנאה הרי שלך לפניך?

ר"ח: ר' יעקב היא.

דתניא: שור שהמית, עד שלא נגמר דינו, מכרו מכור, הקדישו מוקדש,

שחטו בשרו מותר, החזירו שומר לבעליו מוחזר.

משנגמר דינו, מכרו אינו מכור, הקדישו אינו מוקדש,

שחטו בשרו אסור, החזירו שומר לבעליו -אינו מוחזר,

רבי יעקב: אף משנגמר דינו, החזירו שומר לבעליו - מוחזר.

והיינו חלקו: אם אומרין באיסוה''נ הרי שלך לפניך, לרי''ע אומרין ולרבנן לא.

דחאו רבה: לכו"ע אמרי' באיסוה''נ הרי שלך לפניך, דא''כ שיחלקו בחמץ בפסח!

אלא לרבה: חלקו אי גומרין דינו של שור שלא בפניו

לרבנן: אין גומרין. דא"ל: אי היית מביאו לי הייתי מבריחו לאגם ועכשיו מסרתו ביד מי שאיני יכול לדון עמו

ולר' יעקב: גומרין -דא''ל: דסוף סוף היו גומרין דינו שלא בפניו.

רב''ש לר''ח: 'אשר גזל' יחזיר כעין שגזל, מכאן אמרו: גזל מטבע ונפסל, פירות והרקיבו, יין והחמיץ, תרומה ונטמאת, חמץ ועבר עליו הפסח, בהמה ונעבדה בה עבירה, ושור עד שנגמר דינו- אומר לו הרי שלך לפניך

מאן שמעת: דמשנגמר דינו לא רבנן! ותני, חמץ ועבר עליו הפסח הרי שלך לפניך.

- א"ל ר''ח: אי תמצא לבני הישיבה אל תאמר להם, שלא ישיבו על דברי.

ב. פירות והרקיבו - אומר לו הרי שלך לפניך.

וקשה והתנן. פירות והרקיבו - משלם כשעת הגזילה!

א"ר פפא: כאן שהרקיבו כולן, כאן שהרקיבו מקצתן [ואומר הרי שלך לפניך] .

נתן לאומנין לתקן וקלקלו - חייבין לשלם.

נתן לחרש שידה תיבה ומגדל לתקן וקלקל - חייב לשלם.

והבנאי שקיבל עליו לסתור את הכותל, ושיבר או הזיק את האבנים - חייב לשלם.

היה סותר מצד זה ונפל מצד אחר - פטור, ואם מחמת המכה - חייב.

א"ר אסי: דווקא שנתן לחרש שידה תיבה ומגדל לנעץ בהן מסמר, ונעץ ושיברן

אבל נתן עצים לעשות שידה תיבה ומגדל, ועשה ושיברן פטור. - דאומן קונה בשבח כלי.

תנן: נתן לאומנין וקלקלו חייבין לשלם לא שנתן עצים אלא שידה תיבה ומגדל

ומפרש ומדוייק בסיפא: כיצד אם קלקלו חייבין לשלם? כגון שנתן לחרש שידה תיבה ומגדל.

וא"א להוכיח: מעצים דחייב לשלם ולא אמרי' דקונה בשבח כלי, כ"ש לשידה

- דאפשר: תנא סיפא לגלויי רישא שלא תאמר שידה תיבה ומגדל, ולא עצים

תנא סיפא שידה תיבה ומגדל, מכלל דרישא עצים, ואפ"ה חייב לשלם.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום