בבא קמא דף צח עמוד א

פרק תשיעי

• רבה: הזורק מטבע לים הגדול פטור - שמונח לפניך ואם תרצה תיטלהו

וה"מ: בצלולין שרואהו, ולא בעכורין,

וה"מ: שנזרק מחמת מכה אבל אי לקח ביד וזרק צריך לעשות השבה.

הקשה רבא: והרי אין מחללין על מעות שאינן ברשותו,

כיצד?: בקסטרא או בהר המלך, או שנפל כיסו לים הגדול -אין מחללין

- רבה: רק לענין מעשר, דבעי', ד'וצרת הכסף בידך' - וליכא.

• רבה: השף מטבע של חבירו פטור שהרי לא עשה כלום אבל שייפו שחסרו לא

מתיב רבא: הכהו על עינו וסמאה, על אזנו וחרשו - עבד יוצא בה לחירות.

כנגד עינו ואינו רואה, כנגד אזנו ואינו שומע לא יוצא בהן לחירות!

רבה לשיטתו: חרשו לאביו נהרג דא''א לחרישה בלא חבורה שטיפת דם נפלה באוזנו

• רבה: הצורם אוזן פרת חבירו פטור דפרה כדקיימא קיימא, שלא עשה כלום,

וכל השורים לא עומדים למזבח

מתיב רבא: העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת -פטור מד''א וחייב בד''ש.

ומשמע: דווקא כשלא ניכר ההיזק, משא"כ צורם דמינכר חייב בדיני אדם

ודחי': ה"ה שצורם פטור, וקמ"ל, דאפי' שלא ניכר היזיקה חייב בד''ש.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום