בבא קמא דף צט עמוד א

פרק תשיעי

• לימא מסייע: דהנותן צמר לצבע והקדיחו יורה נותן לו דמי צמרו ולא דמי שבחו

לאו: הקדיחו אחר נפילה דיש שבח, וש''מ אומן קונה בשבח כלי!

- שמואל מיירי: שהקדיחו בשעת נפילה, שאין שבח.

קשה דמשמע: הקדיחו אחר נפילה נותן לו דמי צמרו ושבחו,

יוצא ששמואל לא סבר דרב אסי שאומן קונה בשבח כלי!

ואין להעמיד: בצמר וסמנין דבעה"ב, וצבע בשכר ידו לוקח

א"ה דמי צמרו וסמנין מיבעי

- אלא, שמואל: רק דחאו.

ת"ש: הנותן טליתו לאומן, גמרו והודיעו,

אפילו מכאן ועד י' ימים אינו עובר עליו משום לא תלין,

נתנה לו בחצי היום משקיעה''ח עובר משום בל תלין.

ואי: אומן קונה בשבח כלי, למה עובר משום בל תלין?

רמבדר"כ: לסרוק סרבל דאין שבח בבגד ושכרו לדרוך בזה דכל דריכה במעה והינו שכירות

ולס"ד: דלא שכרו לדריכה מסייע לר"ש שבקבלנות עובר משום בל תלין.

לימא: דרב ששת חולק על רב אסי!

שמואל בר אחא: בשליחא דאיגרתא [שאין שבח והיינו שכירות].

לימא כתנאי: עשה לי שירים, נזמין וטבעות ואקדש לך,

לר"מ כיון שעשאן מקודשת, וחכ"א: רק משיגיע ממון אחר לידה.

ולכו"ע: ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף ומקדש במלווה אינה מקודשת

וחלקו: אי אומן קונה בשבח כלי: לר"מ: קונה, ולרבנן: אין קונה.

ודחי' א. לכו'ע אין אומן קונה בשבח כלי.

וחלקו דלרבנן ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף לר"מ: רק לבסוף.

ב. לכו"ע - ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף,

וחלקו דלרבנן מקדש במלוה אינה מקודשת, ולר''מ מקודשת.

ג. רבא: דכ"ע ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף והמקדש במלוה אינה מקודשת

ולכ"ע: אין אומן קונה בשבח כלי, וחלקו: בהוסיף לה נופך משלו,

לר"מ: מלוה ופרוטה - דעתה אפרוטה, ורבנן: - דעתה אמלוה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום