בבא קמא דף צו עמוד א

פרק תשיעי

- א"ל ל"ק: כאן כשהחוב בשיעור הקרקע והשבח, וכאן כשהוא בשווי הקרקע

וקשה למ"ד: דאי אין כסף ללוקח יכול לסלק לבע''ח לא יכול לומר דאי היה לו כסף היה מסלקו מכל הקרקע ועכשיו תן לי חלק כשיעור השבח

א'ל: הב"ע: שעשאה אפותיקי, דא"ל: שפרעונך רק מזה. ולכן חייב לתת.

• רבא: גזל והשביח ומכר, או הוריש, -מה שהשביח מכר, או הוריש.

• בעי ופשט רבא: השביח לוקח, - מכר ראשון לשני כל זכות שתבא לידו.

• בעי רבא: השביח גוי מהו? א"ל רב אחא מדפתי לרבינא: וכי עושים תקנה לגוי

א"ל: לא, כשגזל ישראל ומכר והשביחה הגוי ומכר לישראל.

אי כיון שבתחילה ישראל, ובסוף ישראל,- תיקנו,

או כיון שגוי באמצע לא עשו תקנה - תיקו.

רב פפא: גזל דקל וקצצו, אף שנטע לקרקע שלו - לא קנה - שם דקל על זה

עשה ממנו חתיכות עץ -לא קנה דעדיין שם חתיכות דקל

גנב קורות גדולות ועשאם קטנות -לא קנה,

ואם עשאם קרשים [חתיכות קטנות]- קנה.

רבא: גזל לולב ועשאו עלים - קנה, דנשתנה שמו לעלים.

עלים ועשאם חופיא כמטאטא קנה, דנשתנה שמו לחופיא

חופיא ועשאם חבל - לא קני, דשב שמם חופיא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת בבא קמא · הדף היומי היום