ברכות דף לח עמוד ב

פרק שישי

ירקות דומיא דפת שנשתנה ע"י האור,

אביי: ז"א: שלקות מברכין עליהן בפה"א. ר"ח מרב: על שלקות מברכין בפה"א.

רי"ו: שלקות מברכין עליהן שהכל נהיה בדברו.

ואני אומר: כל שתחלתו בפה"א, שלקו שהכל נהיה בדברו. [תומי וכרתי]

וכל שתחלתו שהכל נהיה בדברו, שלקו בפה"א. בכרוב וסלק ודלעת.

ר"נ משמואל: במחלוקת שנויה.

דתניא: לר"מ: יוצאין ברקיק השרוי ובמבושל שלא נמוח.

ולרבי יוסי: יוצאים ברקיק השרוי, אבל לא במבושל, אפי שלא נמוח.

ולא היא: שם א"ר יוסי דבעי טעם מצה ואין, אבל כאן מודה דבורא פרי אדמה

רחב"א מרי"ו: מברכין בפה"א,

ורב"י מרי"ו: שהכל נהיה בדברו.

רנב"י: עולא: קבע טעותו מרב"י ועכשיו תיקנה כרחב"א מרי"ו שהכל

תהי ר"ז: א. מה ענין רבב"י אצל רחב"א דדייק וגמיר שמעתא מרי"ו רבו, ורבב"י לא דייק.

ב. דרחב"א כל ל' יום חזר על תלמודו לפני רי"ו רבו, ורבב"י לא חזר

ג. דתורמוס דשלקוהו ז' פעמים בקדירה ואכלוהו בקינוח סעודה, ורי"ו הורה לברך בפה"א,

ד. רחב"א: ראה את רי"ו שאכל זית מליח ובירך עליו תחלה וסוף.

ואי שלקות שם ירק עליהם, א''כ בתחלה בירך בורא פרי העץ,

ולבסוף בירך ברכה אחת מעין שלש, ואי בטל מהם שם ירק בתחלה בירך שהכל, וכי בירך בסוף מעין שלוש?

- ודחי': דאפשר בירך בורא נפשות.

והך: דירקות שיוצא בהן יד"ח בפסח יוצא בהן ובקלח שלהן,

אבל לא כבושין שלוקין או מבושלין

-שאני: שלוקין דבעי' טעם מרור, ואין.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ברכות · הדף היומי היום