ברכות דף לו עמוד א
פרק שישי
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
אלא מיירי: בחושש בגרונו דלא יערענו בשמן תחלה בשבת, אבל נותן שמן הרבה לתוך אניגרון ובולע.
קמ"ל: אפי' שמכוון לרפואה כיון דיש לו הנאה יברך.
קמח חיטים
לר"י: בפה"א. ולר"נ: שהכל נהיה בדברו.
ואפי' דרי"ו ושמואל: בשמן זית מברך העץ אפי' דהשתנה בענינו קיים,
- שם: מצד דאין לו מעלה אחרת משא"כ בקמח.
והך: דדלעת חיה, וקמח שעורה מברכים שהכל נהיה בדברו וה"נ חיטי
וקמ"ל: בשערי שיברך אף דלא מכניס לפיו דקשה לקוקיאני קמ"ל דיש לו הנאה ומברך
קורא
ר"י: בורא פרי האדמה, דפרי אדמה הוא,
ושמואל: שהכל נהיה בדברו הואיל וסופו להקשות.
שמואל: שבחו לר"י: שכמותו מסתבר דהא צנון סופו להקשות וברכתו בפ"א
-ולא היא: דצנון נטעו אדעתא דפוגלא [רך], אבל דקל לא נטעי אדעתא דקורא.
והך: דצלף שנוטעים על דעת הפרח, ואעפ"כ על מיני נצפה על העלין ועל התמרות אומר: בפה"א, ועל האביונות ועל הקפריסין בורא פרי העץ
משום דנטעי אינשי אדעתא דשותא,
ואפי': דקלסו שמואל לר"י, הלכה כשמואל דשהכל.
צלף של ערלה בחו"ל מדברי סופרים
רב: זורק האביונות ואוכל הקפריסין,
והך: דעל האביונות ועל הקפריסין אומר בורא פרי העץ
- ס"ל כר"ע: דאין מתעשר אלא אביונות בלבד שהוא פרי,
ולא כר"א: דמתעשר תמרות ואביונות וקפריסין,
ולא אמרי': דהלכה כר"ע דהו"א אפי' בארץ,
קמ"ל: דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בחו"ל אבל לא בארץ
דא"ה: ס"ד ה"מ גבי מעשר אילן, דבארץ גופא מדרבנן, אבל גבי ערלה דבארץ מדאורייתא אימא בחו"ל נמי נגזור קמ"ל
מבר"א: זרק אביונות ואכל קפריסין.
שאלו רבינא: אם נוהג כר"ע דמיקל, ולמה לא כב"ש דמקילים טפי,
דצלף לב"ש כלאים בכרם, ולב"ה אין כלאים בכרם, ושניהם מודים דחייב בערלה. לב"ש אין כלאיים ואפי' מין אילן דספק ונקיט לחומרא, וא"כ ספק ערלה בא"י אסור, בסוריא מותר, ובחו"ל יורד ולוקח, ובלבד שלא יראנו וכו'
וענהו: דר"ע במקום ר"א נוהגים כר"ע, וב"ש במקום ב"ה אינה משנה.
ולא פטרי': מצד שומר לפרי - דאת הטפל לפריו.
א. ולא מצד: דבעי' דאיתיה בין בתלוש בין במחובר,
דהא פיטמא של רמון מצטרפת, והנץ שלו אין מצטרף
והיינו מצד דאינו אוכל, ואילו גבי ערלה קליפי רמון והנץ שלו, קליפי אגוזים והגרעינין חייבין בערלה.
ב. רבא: שומר לפרי רק במקום שישנו בשעת גמר הפרי,
ובקפרס אין בשעת גמר הפרי.
והך דרב"ה: דמתחלי דערלה אסירי, הואיל ונעשו שומר לפירי
ס"ל כרבי יוסי: דסמדר אסור משום שהוא פרי וחלקו רבנן עליה.
ודחי': דבשאר אילני חלקו רבנן
והך: דמאימתי אין קוצצין את האילנות בשביעית?
לב"ש: כל האילנות משיוציאו. לב"ה: החרובין משישרשרו, והגפנים משיגרעו והזיתים משיניצו, ושאר כל האילנות משיוציאו
ואר"א הוא בוסר, הוא גרוע, ושיעורו כפול הלבן.
ורבנן הוא דאמרי בוסר, ולא סמדר ואהך קתני: שאר כל האילנות משיוציאו!
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ברכות · הדף היומי היום