לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

ברכות דף לג עמוד ב

פרק חמישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

א. רבי אליעזר אומר: בהודאה.

ר"ז רכב על החמור והלך רחב"א אחריו א"ל: ודאי דאמריתו מדרי"ו: הלכה כר"א ביו"ט שחל להיות אחר השבת? - א"ל: הן.

לא שאמר הלכה דהא ביו"ט שאחר השבת לא חלקו רבנן ואפי' דר"ע חלק כל השנה לא עבדי' כמותו, דתקנו י"ח ולא י"ט וה"נ ז' ולא ח'.

- א"ל: לאו הלכה אתמר, אלא מטין אתמר.

ריב"א מרבינו: הלכה, ב. מטין. רי"ו: מודים. ורחב"א: נראין.

ר"ז: נקוט דרחב"א [נראין] בידך, דדייק וגמר שמעתא מרבו יפה כרחבא דפומבדיתא.

דר"י: הר הבית סטיו כפול היה, והיה סטיו לפנים מסטיו.

רב יוסף: לא ידעתי לזה זה ולא זה, אלא מדרב ושמואל שתקנו לנו מרגניתא בבבל

'ותודיענו ה' אלהינו את משפטי צדקך ותלמדנו לעשות חקי רצונך, ותנחילנו זמני ששון וחגי נדבה ותורישנו קדושת שבת וכבוד מועד וחגיגת הרגל, בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת, הבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדושתך, ותתן לנו וכו'.

האומר על קן צפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר שמך, מודים מודים משתקין אותו.

מודים מודים משתקין אותו -דנראה כשתי רשויות,

ועל טוב יזכר שמך - דמשמע על הטובה ולא על הרעה, וחייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה.

על קן צפור יגיעו רחמיך

חלקו אמוראי אי מפני מפני שמטיל קנאה במעשה בראשית, או מפני שעושה מדותיו של הקב"ה רחמים, ואינן אלא גזרות.

מעשה בא': שירד לפני רבה ואמר: אתה חסת על קן צפור אתה חוס ורחם עלינו. רבה: שבחו, אביי: והא משתקין אותו, ורבה רק לחדד לאביי.

מעשה בא': שירד לפני ר"ח: והאריך בשבחים, המתין לו, כשסיים א"ל: סיימת לכל שבחי דמרך?

אותם ג' שבחים שיש לנו, אי לא משה אמרם בתורה, ותיקנום אנשי כנה"ג בתפילה, לא היינו יכולים לאמרם ואת אמרת לכולהו, ואזלת משל למלך ב"ו שהיו לו אלף אלפים דינרי זהב, והיו מקלסין אותו בשל כסף, והלא גנאי הוא לו!

ר"ח: הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים 'מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה'.

ואפי' דרשב"י דאין להקב"ה בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים, דיראת ה' היא אוצרו, לגבי משה מילתא זוטרתא היא. דאר"ח: משל למבקשים ממנו כלי גדול ויש לו דומה עליו ככלי קטן - קטן ואין לו דומה עליו ככלי גדול.

ה. מודים מודים - משתקין אותו.

ר"ז: כל האומר שמע שמע כאומר מודים מודים דמי.

והך: דקורא את שמע וכופלה הר"ז מגונה ומשמע הלא לא משתקין אותו. - היינו באמר מילתא מילתא

והך: דמשתקים בפסוקא פסוקא.

והך: דבתחילה לא כיון דעתו ואח"ז כן, דוכי חבר הוא לשמים? אם לא יכוון יכוהו במקל נפחים עד שיכוון.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ברכות · הדף היומי היום