ברכות דף לא עמוד ב

פרק חמישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ט''ו הלכות ודרשות הנלמדות מתפילת חנה

ר"ה: א. מדברת על לבה' צריך שיכוין לבו.

ב. שפתיה נעות' שיחתוך בשפתיו.

ג. וקולה לא ישמע שאסור להגביה קולו.

ד. ויחשבה לשכרה' ששכור אסור להתפלל

ה. עד מתי תשתכרין לרואה בחברו דבר לא הגון צריך להוכיחו.

ריב''ח: ו. 'ותען חנה ותאמר לא אדני' – א. לא אדון אתה בדבר זה, ולא רוח הקודש שורה עליך, שחשדתני בדבר זה.

ב. לא אדון אתה, אין שכינה ורוח הקודש אצלך, שדנתני לכף חובה, מי לא ידעת דאשה קשת רוח אנכי?

ז. 'ויין ושכר לא שתיתי' הנחשד בשאין בו צריך להודיעו.

ח. 'אל תתן את אמתך לפני בת בליעל'

דשכור שמתפלל כאלו עובד ע"ז, דבליעל, ושם בליעל ע"ז.

ט. 'ויען עלי ויאמר לכי לשלום' - לחושד חברו בדבר שאין בו

שצריך לפייסו. ואף לברכו ד 'ואלהי ישראל יתן את שלתך'

י. 'ותדר נדר ותאמר ה' צבאות'- חנה ראשונה שקראה להקב"ה צבאות אמרה: רבש"ע, מכל צבאי צבאות שבראת בעולמך קשה בעיניך שתתן לי בן אחד?

משל למלך ב"ו שעשה סעודה לעבדיו, בא עני ועמד על הפתח,

א"ל: תנו לי פרוסה אחת! ולא השגיחו עליו. דחק ונכנס.

א"ל: מכל סעודה שעשית קשה בעיניך ליתן לי פרוסה אחת.

יא. 'אם ראה תרא' רבש"ע, אם ראה מוטב, ואם לאו תראה, אלך ואסתתר בפני אלקנה בעלי, וכיון שאסתתר ישקו לי מי סוטה, ואי אתה עושה תורתך פלסתר, ד'ונקתה ונזרעה זרע'.

למ"ד שאם היתה עקרה נפקדת, - שפיר,

ואפי' למ"ד דילדה בצער תלד ברווח, ניחא דלשון בנ"א הוא,

דלר"ע: א"כ כל העקרות יסתרו, אלא מלמד שאם היתה יולדת בצער יולדת בריוח, נקבות יולדת זכרים, שחורים יולדת לבנים, קצרים יולדת ארוכים, אחד יולדת שנים.

ריב''ח: יב. 'בעני אמתך אל תשכח את אמתך, ונתתה לאמתך' - שלש אמתות

אמרה לפני הקב"ה: רבש"ע שלשה דבקי מיתה בראת באשה

נדה וחלה והדלקת הנר, כלום עברתי על אחת מהן?

יג. 'ונתתה לאמתך זרע אנשים' [ה]

א. רב: גברא בגוברין.

ב. שמואל: זרע שמושח שני אנשים - שאול ודוד.

ג. רי''ו: זרע ששקול כשני אנשים, משה ואהרן,

ד'משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו'.

ד. רבנן: זרע שמובלע בין אנשים.

ה. ר"ד: לא ארוך ולא גוץ, ולא קטן ולא אלם, ולא צחור ולא

גיחור, ולא חכם ולא טפש.

יג. 'אני האשה הנצבת עמכה בזה' שאסור לישב בד' אמות של תפלה.

יד. 'אל הנער הזה התפללתי', -שמואל מורה הלכה לפני רבו היה, ד'וישחטו את הפר ויביאו את הנער אל עלי', שקרא לכהן לשחוט. כשראה שמואל שמחפשים אחר כהן לשחוט, א"ל: שחיטה כשרה בזר, הביאו לפני עלי, ושאל מהיכן זה, א"ל: 'והקריבו הכהנים' כתיב! מקבלה ואילך מצות כהונה. מכאן לשחיטה שכשרה בזר. א"ל: יפה אמרת, מיהו, מורה הלכה בפני רבך את וחייב מיתה.

באה חנה וצוחה לפניו: אני האשה הנצבת עמכה בזה'. א"ל: הניחי לי שיענש, ואבקש רחמי ויתן לך גדול ממנו. אמרה לו: 'אל הנער הזה התפללתי'.

ריב"ז: טו. 'וחנה היא מדברת על לבה' - על עסקי לבה. רבש"ע, כל מה שבראת באשה לא בראת דבר אחד לבטלה, עינים לראות, ואזנים לשמוע, חוטם להריח, פה לדבר, ידים לעשות בהם מלאכה, רגלים להלך בהן, דדים הללו שנתת על לבי למה, לא להניק בהן?

ריב"ז: היושב בתענית בשבת קורעין לו גז"ד של שבעים שנה, ואעפ"כ חוזרין ונפרעין ממנו דין עונג שבת.

כרנב"י: ותקנתו לשבת תענית לתעניתו.

ר"א: חנה הטיחה דברים כלפי מעלה, ד'ותתפלל על ה'.

ר"א: אליהו הטיח דברים כלפי מעלה, ד'ואתה הסבת את לבם אחרנית'.

רשב"י: והקב"ה הודה לאליהו ד'ואשר הרעתי'.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ברכות · הדף היומי היום