ברכות דף ל עמוד א

פרק חמישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

אביי: ישתף עצמו עם הצבור יה"ר ה"א שתוליכנו לשלום.

ר"ח: ומתפלל משעה שמהלך בדרך. ועד פרסה, ומעומד, ר"ש: אפי' מהלך.

ואפ"ה כשר"ח בדרך נעמד להתפלל שאל ר"ש לשמשו מה עושה ר"ח,

וא"ל: שמתפלל וביקש שיקימו גם אותו ד'מהיות טוב אל תקרא רע'.

הביננו צריך להתפלל ג' ראשונות וג' אחרונות וכשמגיע לביתו לא בעי למהדר לצלויי.

תפלה קצרה - לא בעי לצלויי ג' ראשונות וג' אחרונות וכשמגיע לביתו צריך לחזור ולהתפלל

ולהלכה: הביננו מעומד, תפלה קצרה- בין מעומד בין מהלך.

רוכב על החמור והגיע זמן תפלה, אם יש לו מי שיאחז את חמורו ירד למטה ויתפלל, ואם לאו ישב במקומו ויתפלל.

רבי: בין כך ובין כך ישב במקומו ויתפלל, לפי שאין דעתו מיושבת עליו. ריב"ל [רבא] הלכה כרבי

סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות יכוין לבו כנגד אביו שבשמים, ד'והתפללו אל ה'.

עומד בחו"ל יכוין לבו כנגד ארץ ישראל ד'והתפללו אליך דרך ארצם'.

עומד בא"י יכוין לבו כנגד ירושלים, ד'והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת'.

עומד בירושלים יכוין לבו כנגד בית המקדש, והתפללו אל הבית הזה'.

עומד בביהמ"ק יכוין לבו כנגד בית קדשי הקדשים, ד'והתפללו אל המקום הזה'.

עומד בבית קדשי הקדשים יכוין לבו כנגד בית הכפורת.

עומד אחורי בית הכפורת יראה עצמו כאילו לפני הכפורת. נמצא: עומד במזרח מחזיר פניו למערב, במערב מחזיר פניו למזרח, בדרום מחזיר פניו לצפון, בצפון מחזיר פניו לדרום. נמצאו כל ישראל מכוונין לבם למקום אחד.

ר"א: 'כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות', תל שכל פיות פונים בו

אבוה דשמואל ולוי: כשרצו לצאת לדרך הקדימו להתפלל וכשהגיע זמן קר"ש קרו. וכדתניא: השכים לצאת לדרך מביאין לו שופר ותוקע, לולב ומנענע, מגילה וקורא בה, וכשיגיע זמן קר"ש קורא.

השכים לישב בקרון או בספינה מתפלל, וכשיגיע זמן קר"ש קורא.

רשב"א: בין כך קורא קר"ש ומתפלל, כדי שיסמוך גאולה לתפלה.

וחלקו: אי תפלה מעומד או מסמך גאולה לתפלה עדיף.

מרימר ומ"ז: כינסו עשרה בשבת הרגל והתפללו ואח"כ יצאו לפרקא.

ר"א: מתפלל ביחיד עם הציבור מיושב כשבא לביתו חזר והתפלל מעומד

ולא נהג כמ"ז שטרחה היתה לו,

ולא כשמואל ולוי: דלא ראה לרבנן הזקנים שכך נהגו.

תפלת המוספין ראב"ע רק בחבר עיר, וחכ"א: גם שלא בחבר עיר,

ר"י משמו: כל מקום שיש חבר עיר יחיד פטור מתפלת המוספין.

יחיד שלא בחבר עיר.

לת"ק: פטור, ולר"י: חייב, רחב"ר: הלכה כר"י מראב"ע.

רחב"א: יפה אמרת, דשמואל: מימי לא התפללתי מוסף ביחיד בנהרדעא, חוץ מיום שהגיע חיל המלך לעיר ונטרדו רבנן ולא התפללו, והתפללתי ביחיד והואי יחיד שלא בחבר עיר.

ר"ח לפני רבי ינאי: דהלכה כר"י מראב"ע.

א"ל: צא וקרא דבריך בחוץ דאין הלכה כר"י מראב"ע

רי"ו: אני ראיתי את רבי ינאי דצלי והדר צלי.

א"ל רי"ר לר"ז: שאפשר משום שלא כיוון בראשונה

וענהו: תראה שרי"ו העיד בו, ודקדק בעדותו שבשביל מוסף היה

ר"א ור"א: אפי' שהיו להם י"ג ביהכנ"ס בטבריה התפללו רק ביני עמודי היכן שגרסו מוסף ביחיד.

מרב: הלכה כר"י מראב"ע. דיחיד מתפלל מוסף רק כשאין חבר עיר

רחב"א: התפלל ושוב התפלל. ושאלו ר"ז למה נהג כן,

אי לא כוון דעתו הא אר"א דלעולם ימוד את עצמו,

אם יכול לכוין את לבו יתפלל, ואם לאו אל יתפלל!

ואי שלא הזכיר ר"ח.

הא בערבית אין מחזירין אותו, שיכול לאומרה בשחרית,

בשחרית אין מחזירין אותו, שיכול לאומרה במוספין,

במוספין אין מחזירין אותו, שיכול לאומרה במנחה!

א"ל: דארי"ו: בצבור שנו [שלא חוזר אבל ביחיד חוזר].

כמה ישהה בין תפלה לתפלה

ר"ה ור"ח: למ"ד: כדי שתתחונן דעתו עליו – ד'ואתחנן אל ה'.

ומ"ד: כדי שתתחולל דעתו עליו – ד'ויחל משה'.

טעה ולא הזכיר של ר"ח ערבית

רב: אין מחזירין אותו, שאין ב"ד מקדשין החדש אלא ביום.

אמימר: מסתבר בחדש מלא, אבל בחדש חסר מחזירין אותו.

ר"א: רב אמר טעם - ל"ש חסר או מלא לעולם אין מחזירין.

Fה+דר+ן על+ך ת+פילת+ ה+שח+רE

פרק חמישי - אין עומדין

אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש.

חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין, כדי שיכוונו לבם לאביהם שבשמים.

אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו,

ואפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק.

א. להתפלל מתוך כובד ראש

לא: מ'מרת נפש'. - דשאני חנה דמרת לב.

ולא: מ'אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך'.

שאני דוד דמצער נפשו ברחמי טובא.

ולא: מ'השתחוו לה' בהדרת קדש', תקרי בחרדת

- דהדרת ממש, כר"י שקישט עצמו לפני התפילה.

אלא: מ'וגילו ברעדה'. במקום גילה שם תהא רעדה.

ה' מעשים

א. אביי: ישב לפני רבה, וראה שבדח הרבה, אמר: וגילו ברעדה'

א"ל: שמניח תפילין ויעידו על כובד ראשו.

ב. רי"ר: ישב לפני ר"ז, וראה שבדח הרבה,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ברכות · הדף היומי היום