ברכות דף לב עמוד א

פרק חמישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

רחב"ח: אלמלא ג' מקראות אלו נתמוטטו רגלי שונאי ישראל:

חד ד'ואשר הרעתי', וחד ד'הנה כחמר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל'.

וחד ד'והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר'.

ר"פ: מ'ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו'.

ר"א: משה הטיח דברים כלפי מעלה

א. 'ויתפלל משה אל ה', תקרי על ה', כבית ראב"י א' ע' מתחלפים

ב. ר"י: מ'ודי זהב',- אמר משה לפני הקב"ה: רבש"ע, בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שאמרו די, הוא גרם שעשו את העגל.

דר"י: אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן אלא מקופה של בשר.

ר"א: משל לאדם שהיתה לו פרה כחושה ובעלת אברים, האכילה כרשינין והיתה מבעטת בו. א"ל מי גרם שתבעטי בי כרשינין שהאכלתיך.

רי"ו: משל שרחץ לבנו וסכו, והאכילו והשקהו, ותלה לו כיס על צוארו, והושיבו על פתח של זונות, מה יעשה אותו הבן שלא יחטא?

א. ר"ש: כדאמרי אינשי מלי כריסיה זני בישי, ד'כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על כן שכחוני'.

ב. ר"נ: 'ורם לבבך ושכחת את ה'.

ג. רבנן: מ'ואכל ושבע ודשן ופנה'.

ד. מ'וישמן ישרון ויבעט'.

רי"ו: וחזר הקב"ה והודה למשה ד'וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל'.

'וידבר ה' אל משה לך רד', א"ל הקב"ה למשה: משה, רד מגדולתך! כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל, ועכשיו ישראל חטאו אתה למה לי? מיד תשש כחו של משה ולא היה לו כח לדבר. וכיון שאמר: 'הרף ממני ואשמידם', אמר משה: דבר זה תלוי בי מיד עמד ונתחזק בתפלה ובקש רחמים.

משל, למלך שכעס על בנו והכהו מכה גדולה, ואוהבו יושב לפניו ומתירא לומר לו דבר. אמר המלך: אלמלא אוהבי זה שיושב לפני הרגתיך! אמר: דבר זה תלוי בי - מיד עמד והצילו.

ר''א: 'ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול'

אלמלא מקרא כתוב א"א לאומרו. מלמד שתפסו משה להקב"ה כאדם שתופס חבירו בבגדו, ואמר לפניו: רבש"ע, אין אני מניחך עד שתמחול ותסלח להם.

'ואעשה אותך לגוי גדול' - רבש"ע, ומה כסא של שלש רגלים אינו יכול לעמוד לפניך בשעת כעסך, כסא של רגל אחד עאכו"כ,

ועוד: שיש בי בושת פנים מאבותי. יאמרו: ראו פרנס שהעמיד עליהם, בקש גדולה לעצמו ולא בקש עליהם רחמים.

'ויחל משה את פני ה'

א. ר"א: מלמד שעמד משה בתפלה לפני הקב"ה עד שהחלהו.

ב. רבא: עד שהפר לו נדרו, כתיב כאן 'ויחל' ושם 'לא יחל דברו', הוא אינו מיחל אבל אחרים מחלין לו,

ג. שמואל: שמסר עצמו למיתה עליהם ד'ואם אין מחני נא מספרך'.

ד. רי"צ: שהחלה עליהם מדת רחמים.

ה. ורבנן: חולין הוא לך מעשות כדבר הזה.

ו. ר"א: שעמד בתפלה, עד שאחזתו אחילו. אש של עצמות

ר"א: 'זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך'. 'בך'

אמר משה לפני הקב"ה: רבש"ע, אלמלא נשבעת להם בשמים ובארץ הייתי אומר כשם ששמים וארץ בטלים כך שבועתך בטלה, ועכשו שנשבעת להם בשמך הגדול, מה שמך הגדול חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים, כך שבועתך קיימת לעולם ולעולמי עולמים.

'ותדבר אלהם ... ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי'.

א. ר"א: עד כאן דברי תלמיד מכאן ואילך דברי הרב.

ב. ורשב"נ: אלו ואלו דברי תלמיד, כך אמר משה: רבש"ע דברים שאמרת לי לך אמור להם לישראל, בשמי, הלכתי ואמרתי להם בשמך, עכשו מה אני אומר להם?

'מבלתי יכלת ה'

אמר משה: רבש"ע, עכשיו יאמרו אומות העולם: תשש כחו כנקבה ואינו יכול להציל.

אמר הקב"ה: והלא כבר ראו נסים וגבורות שעשיתי להם על הים,

אמר לפניו: עדיין יאמרו: למלך אחד יכול לעמוד, לל"א מלכים אינו יכול לעמוד.

'ויאמר ה' סלחתי כדבריך'

א. רי"ו: שחזר הקב"ה והודה למשה.

ב. דרי"ש: כדבריך עתידים אומות העולם לומר כן, אשרי תלמיד שרבו מודה לו.

- רי"צ: 'ואולם חי אני' א"ל הקב"ה למשה: משה החייתני בדבריך.

דרש רבי שמלאי: לעולם יסדר שבח הקב"ה ואח"כ יתפלל.

ממשה ד'ואתחנן, ושבח דהקב''ה, ואח''כ 'אעברה נא'.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ברכות · הדף היומי היום