ברכות דף כז עמוד ב

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

והך: דרבי התפלל של שבת בער"ש, ונכנס למרחץ ויצא ושנה לנו פרקין ועדיין לא חשכה! - שם דנכנס להזיע, וקודם גזירה היה.

והך דאביי: התיר לרדב"ל לעשן בגפרית,- שם קיבל ע"ע שבת מוקדם בטעות.

והך דאבידן: שנתקשרו שמים בעבים וסברו שחשכה והתפללו של מוצ"ש בשבת, ונתפזרו העבים וזרחה החמה ואמר רבי: הואיל והתפללו התפללו.

שאני צבור, דלא מטרחינן להו.

רב: התפלל של שבת בער"ש, ואמר קדושה על הכוס והלכה כמותו,

רי"א: התפלל של מוצ"ש בשבת, ואומר הבדלה על הכוס.

רב: בצד עמוד זה התפלל ר' ישמעאל ב"רי של שבת בער"ש.

תיקנו עולא: בצד תמרה, ור' אלעזר בר"י, ושל מוצ"ש בשבת היה.

ג. תפלת הערב אין לה קבע,

דרשות היא, דאי חובה ליתני שזמנה כל הלילה.

כשמואל: תפלת ערבית, לר"ג: חובה, ולרבי יהושע: רשות.

אביי: הלכה כדברי האומר חובה. ולרבא: הלכה כדברי האומר רשות.

מעשה דר''ג ור' יהושע

רשב"י: שאל מה דין ערבית, רבי יהושע: רשות, ר"ג: חובה,

א"ל ר''ג: שימתין עד שיכנסו בעלי תריסין לבית המדרש.

וכששאל, א"ל ר"ג: חובה, כלום יש שחולק בדבר זה?

א"ל רי"ה: לא. א"ל: עמוד על רגליך עמד ואמר: עכשיו שאני חי והוא חי היאך יכול החי להכחיש את החי

ר"ג: ישב ודרש, ורי"ה עומד על רגליו, עד שרננו כל העם ואמרו לחוצפית התורגמן: עמוד! ועמד.

אמרו: שציערו בר"ה שעברה, בבכורות, במעשה דר"צ, ועכשיו, בואו ונעבירו

לא את רבי יהושע -דבעל מעשה הוא,

ולא את ר"ע שמא יענישו ואין לו זכות אבות,

אלא את ראב"ע, שחכם דאי יקשה יתרץ, ועשיר לשלוח לקיסר,

ועשירי לעזרא זכות אבות. ונמלך באשתו ואמרה לו שאפשר שיעבירהו, ולא ישתמש בכוס יקרה ולמחר נשברת, ועוד שאין לו שערות לבנות, וארע נס ואף שהיה בין י"ח נעשו לו י"ח שערות לבנות,

וזהו דארב"ע: הרי אני כבן שבעים שנה, ולא בן שבעים שנה.

תנא: אותו היום סלקוהו לשומר הפתח ונתנה רשות לתלמידים ליכנס.

שר"ג הכריז: כל תלמיד שאין תוכו כברו - לא יכנס לבית המדרש.

ובאותו היום נוספו ארבע מאות ספסלים, ואמרי שבע מאות.

וחלשה דעתו דר"ג דאפשר ח"ו מנעתי תורה מישראל,

הראו לו בחלום דליים לבנים מלאים אפר, שאינם ראויים

ולא היא! שהראו לו את זה רק ליישב דעתו.

תנא: עדיות בו ביום נשנית, וכל דאמרינן 'בו ביום' אותו היום הוא.

ולא היתה הלכה תלויה בביהמ''ד שלא פירשוה.

ואף ר"ג: לא מנע עצמו מבית המדרש אפילו שעה אחת, שבו ביום בא יהודה גר עמוני לביהמ''ד ושאל לבוא בקהל

א''ל ר''ג: אסור אתה לבא בקהל. א''ל רי''ה מותר אתה לבא בקהל.

א"ל ר"ג: לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה, א''ל רי''ה כבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל כל האומות דואסיר גבלות עמים והולכים אחר הרוב.

א"ל ר"ג: 'ואחרי כן אשיב' וכבר שבו.

א"ל רי"ה: 'ושבתי את שבות עמי ישראל' ועדיין לא שבו.

מיד התירוהו לבא בקהל.

אר"ג: הואיל וכך הוא, אפייס לרי''ה. כשבא לביתו ראה שקירותיו שחורות

א"ל: מכותלי ביתך ניכר שפחמי אתה.

א"ל: אוי לדור שאתה פרנסו, שאי אתה יודע בצערן של ת"ח במה הם מתפרנסים ובמה הם נזונים.

א"ל: נעניתי לך, מחול לי, לא השגיח בו. עשה בשביל כבוד אבא! פייס.

אמרו: מי יילך ויודיע לרבנן א"ל: הכובס אני אלך,

שלחו רבי יהושע: לביהמ"ד: מי שלבש בגדים נשיאות שילבש, ומי שלא לבש יאמר למי שלבש שיביא בגדיו ללבוש?

א"ל ר"ע לרבנן: שיסגרו הדלת שלא יבואו עבדי ר"ג ויצערו לרבנן,

אמר רבי יהושע: מוטב שאקום ואלך אליהם, כשהגיע דפק בדלת, וא"ל: מזה [כהן] בן מזה יזה, ושאינו לא מזה ולא בן מזה, יאמר למזה בן מזה: מימיך מי מערה ואפרך אפר מקלה?!

א"ל ר"ע: רבי יהושע, נתפייסת? כלום עשינו אלא בשביל כבודך! למחר אני ואתה נשכים לפתחו. להעבירו אי אפשר דמעלין בקודש ואין מורידין. ושבת שבת א"א - שיבואו לקנאה,

אלא ר"ג ג' שבתות, וראב"ע שבת אחת וזהו שהיו שואלין שבת של מי היתה,

ואותו תלמיד רשב"י היה.

ד. ושל מוספין כל היום.

רי"ו: ונקרא פושע.

מנחה קודמת למוסף, -שתדירה [כשאין שהות] [וכן הלכה]

ר"י: מוסף קודם, דמצוה עוברת. רי''ו: אין הלכה כר''י.

כשחלש ר"ז: מגירסתו ישב על פתחו של רנב"ט ואמר שכשיעברו רבנן אעמוד ואקבל שכר, וכשהגיע רנב"ט שאלו מי אמר הלכה בביהמ"ד, ואמר דארי"ו דאין הלכה כר"י,

ושנה ממנו ארבעים פעם, שקודם חשב שריב''ל אמרה.

כל המתפלל מוספין לאחר שבע שעות

לר"י: נוגי ממועד אספתי ממך היו. לשון שבירה, על שונאי ישראל שהעבירו מועדי תפלות בירושלים.

המתפלל שחרית אחר ד' שעות

לר"י: נוגי ממועד. נוגי לשון עצב ד'דלפה נפשי מתוגה'.

לרנב"י: מ'בתולותיה נוגות והיא מר לה'.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ברכות · הדף היומי היום