ברכות דף כה עמוד א

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

שכח ונכנס בתפילין לבית הכסא

מניח ידו עליהן עד שיגמור עמוד ראשון, ולא פוסק מיד וקם,

מרשב"ג: דעמוד החוזר מביא להדרוקן, סילון החוזר לירקון.

צואה על בשרו, או ידו מונחת בבית הכסא.

לר"ה: מותר לקרות קר"ש כל הנשמה. ולר"ח: אסור ד'כל עצמותי.

ריח רע שיש לו עיקר,

ר"ה: מרחיק ד' אמות, ולר''ח: ממקום שפסק הריח, וקורא קר"ש.

תכדר"ח: לא יקרא קר"ש, לא כנגד צואת אדם, כלבים, חזירים, תרנגולים, אשפה שריחה רע. ואם היה מקום גבוה או נמוך י' טפחים יושב בצדו וקורא קר"ש, ואם לאו מרחיק מלא עיניו. וכן לתפלה.

ריח רע שיש לו עיקר ד' אמות ממקום הריח, וקורא קר"ש.

רבא: אין הלכה כהך משנה אלא כהך דלא יקרא קר"ש לא כנגד צואת אדם, חזירים כלבים בזמן שנתן עורות לתוכן

בעו מר"ש: ריח רע שאין לו עיקר מהו? א"ל: שיראו מחצלות של רב דאלו ישנים ואלו גורסים, וה"מ בד"ת, ולא בקר"ש ובדחברו ולא בשלו.

צואה עוברת. לאביי: מותר לקרות קר"ש. לרבא: אסור.

אביי: מדתנן: הטמא עומד תחת האילן והטהור עובר טמא, טהור עומד תחת האילן וטמא עובר טהור, ואם עמד טמא. וכן באבן המנוגעת.

ולרבא: שם: בקביעות תלוי, ד'בדד ישב', כאן: 'והיה מחניך קדוש', והא אין.

ר"פ: פי חזיר כצואה עוברת. וקמ"ל: אפי' דעולה מהנהר.

ר"י. ספק צואה אסורה. ספק מי רגלים מותרים.

א"ד: ספק צואה, בבית מותרת, באשפה אסורה.

ספק מי רגלים אפי' באשפה מותרין. שאסרה תורה רק כנגד עמוד

וכדרבי יונתן: 'ויצאת שמה חוץ'- בגדולים, 'ויתד תהיה לך' -בקטנים.

הא נפול לארץ שרי, ורבנן גזרו בודאן, ולא בספקן.

ובודאן: רי משמואל: כל זמן שמטפיחין. מרב: כל זמן שרשומן ניכר.

הקשה רב יוסף: שרא מריה, הא רב: בצואה כיון שקרמו פניה מותר, כ"ש מי רגלים.

א"ל אביי: סמוך אהא דרבר''ה מרב: דצואה, אפילו כחרס אסורה.

צואה כחרס מרי"ו: כל זמן שזורקה [א''ד שגוללה] ואינה נפרכת.

ר"ימ: ראה צואה, א"ל לרבינא: עיין אי קרמו פניה [א''ד: אי מפלאי אפלויי]

למעשה: כחרס. לאמימר: אסורה. למ"ז: מותרת.

רבא הלכה: צואה כחרס אסורה, ומי רגלים כל זמן שמטפיחין. והך דמי רגלים כל זמן שמטפיחין אסורין, נבלעו או יבשו מותרים. אין לדקדק דנבלעו דומיא דיבשו, דאין רשומן ניכר, והא רשומן ניכר אסור, אפי' דאין מטפיחין! דא"ה נדקדק מרישא דכל זמן שמטפיחין הוא דאסור, הא רשומן ניכר שרי.

לימא כתנאי: דכלי שנשפכו ממנו מי רגלים אסור לקרות קר"ש כנגדו,

ומי רגלים עצמן שנשפכו נבלעו מותר, לא נבלעו אסור.

רבי יוסי: כל זמן שמטפיחין. נבלעו דאין מטפיחין, לא נבלעו דמטפיחין,

ודחי' דכו"ע: בזמן שמטפיחין אסור הא רשומן ניכר שרי, וחלקו בטופח ע"מ להטפיח

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ברכות · הדף היומי היום