ברכות דף כד עמוד ב

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

רבי: שגיהק ופיהק, ונתעטש, ורק וממשמש בבגדו, ולא מתעטף, וכשמפהק מניח ידו על סנטרו.

והך: דמשמיע קולו בתפלתו – הר"ז מקטני אמנה.

המגביה קולו בתפלתו – הר"ז מנביאי השקר,

מגהק ומפהק – הר"ז מגסי הרוח.

המתעטש בתפלתו סימן רע לו, וי"א: ניכר שהוא מכוער.

הרק בתפלתו - כאילו רק בפני המלך!

דאר"ז: דבר זה למדתי בבית רה''מ וחשובה לי ככל תלמודי שהיה רגיל בעיטוש

המתעטש בתפלתו סימן יפה לו, - כשם שעושים לו נחת רוח מלמטה, כך עושין לו נחת רוח מלמעלה.

והך: דרק -כר"י: המתפלל ונזדמן לו רוק מבליעו בטליתו,

ובטלית נאה, מבליעו בסודר שבראשו.

רבינא: עמד אחורי רב אשי: ונזדמן לו רוק, ירקו לאחוריו.

א"ל: לא ס"ל דר"י דמבליעו בסודרו א"ל: אנינא דעתאי.

המשמיע קולו בתפלתו הרי זה מקטני אמנה.

ר"ה: אי אין יכול לכוין את לבו בלחש מותר.

וה"מ: ביחיד, אבל בצבור אתי למיטרד צבורא.

רבי אבא: נשמט מרב יהודה שרצה לעלות לארץ ישראל, שר"י אמר שכל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה, ד'בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאם ה'. אמר: אלך ואשמע ממנו איזה דבר מחוץ לביהמ"ד. שמע ששנו לפניו דהמתפלל ונתעטש ממתין עד שיכלה הרוח וחוזר ומתפלל.

א"ד: מתפלל ובקש להתעטש מרחיק לאחריו ד' אמות ומתעטש, וממתין עד שיכלה הרוח, וחוזר ומתפלל. ואומר: רבש"ע, יצרתנו נקבים נקבים חלולים חלולים, גלוי וידוע לפניך חרפתנו וכלימתנו בחיינו, ובאחריתנו רמה ותולעה. ומתחיל ממקום שפסק.

א"ל: אילו לא באתי אלא לשמוע דבר זה - דיי.

הישן בטליתו ואינו יכול להוציא ראשו מפני הצנה

חוצץ בטליתו על צוארו וקורא קר"ש. וי"א: על לבו.

והיינו דת"ק ס"ל דלבו רואה את הערוה מותר.

המהלך במבואות המטונפות מרי"ו: מניח ידו על פיו וקורא

א"ל ר"ח: האלהים! אם אמרה לי רי"ו בפיו, לא אשמע לו. א"ד: מריב"ל:

והך דר"ה: דת"ח אסור לו לעמוד במקום הטנופת לפי שא"א לו לעמוד בלי הרהור תורה -כאן בעומד, כאן במהלך.

והך דארי"ו: דבכל מקום מותר להרהר בד"ת חוץ מבית המרחץ ומבית הכסא! וא"א דכאן בעומד כאן במהלך,

דהא ר''א: שקרא קר''ש וכשהגיע למבואות המטונפות שתק.

וא"ל רי"ו: אם שהית כדי לגמור את כולה חזור לראש!

- ה"ק: לשיטתך: דבשהה כדי לגמור כולה חזור לראש

ת"כ דר"ה: מניח ידו על פיו ויקרא קר"ש.

ת"כ דר"ח: לא יקרא קר"ש. ואם קורא ובא פוסק.

ואי לא 'ואני נתתי להם חקים לא טובים',

ורב אסי: 'הוי מושכי העון בחבלי השוא'.

ראב"א: כי דבר ה' בזה. ואם פסק 'ובדבר הזה תאריכו ימים'.

טליתו חגורה על מתניו מותר לקרות קר"ש. וכן תנ"ה, דאבל לתפלה עד שיכסה את לבו.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ברכות · הדף היומי היום