ברכות דף כג עמוד א

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

המתפלל ומים שותתין על ברכיו

פוסק עד שיכלו המים, וחוזר ומתפלל. לראש, או למקום שפסק,

שחלקו: אי שהה כדי לגמור כולה חוזר לראש או למקום שפסק.

דחה רב אשי: דא"ה היה צריך לחלק בין שהה, ולא שהה,

אלא לכו"ע: בשהה חוזר לראש, וכאן בלא שהה,

וחלקו: אי אדם דחוי, ואין ראוי ואין תפילתו תפילה, או שראוי הוא.

הנצרך לנקביו אל יתפלל, ואם התפלל תפלתו תועבה.

ר"ז: אם יכול לשהות עצמו עד פרסה תפלתו תפלה,

א"ד: אמתני' דביכול לעמוד על עצמו עד פרסה תפלתו תפלה

ריו"נ: הנצרך לנקביו, לא יתפלל ד'הכון לקראת אלהיך ישראל'.

'שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים',

א. מריו"נ: שמור עצמך שלא תחטא, ואם תחטא הבא קרבן לפני.

ב. רבא: הוי קרוב לשמוע דברי חכמים שאם חוטאים מביאים קרבן ועושים תשובה

'מתת הכסילים זבח'

אל תהי ככסילים שחוטאים ומביאים קרבן, ואינם יודעים אם על הטובה או על הרעה הם מביאים. דבין טוב לרע אינן מבחינים, והם מביאים קרבן לפני?

ר"א: שמור נקביך בשעה שאתה עומד בתפלה לפני.

הנכנס לבית הכסא, חולץ תפילין ברחוק ד' אמות, ונכנס.

ר"ש: דווקא בית הכסא קבוע, אבל עראי חולץ ונפנה לאלתר.

וכשיוצא מרחיק ד' אמות ומניחן, מפני שעשאו בית הכסא קבוע.

בית הכסא קבוע מהו שיכנס בתפילין להשתין מים,

רבינא שרי, ראב"מ ורבא: אסר. שמא יפנה או יפיח בהן.

הנכנס לבית הכסא קבוע

לב"ש: חולץ תפיליו ברחוק ד' אמות, ומניחן בחלון הסמוך לרה"ר ונכנס וכשיוצא מרחיק ד' אמות ומניחן, וב"ה: אוחזן בידו ונכנס.

ולר"ע: אוחזן בבגדו ובידו ונכנס, ומניחם בחורין הסמוכים לבית הכסא. ולא לרה"ר, שמא יטלום עוברי דרכים ויבא לידי חשד.

ומעשה בתלמיד שהניח תפיליו בחורין הסמוכים לרה"ר, וזונה אחת נטלתן, ובאת לבית המדרש ואמרה: ראו מה נתן פלוני בשכרי! כששמע אותו תלמיד כך, עלה לראש הגג ונפל ומת, באותה שעה התקינו שיאוחזן בבגדו ובידו ונכנס.

בראשונה הניחו תפילין בחורין הסמוכין לבית הכסא, ועכברים נטלום, התקינו שיניחום בחלונות הסמוכות לרה"ר,

כשנטלום עוברי דרכים. התקינו שיאוחזן בידו ונכנס.

ר"מ: הלכה: גוללן כמין ספר ואוחזן בימינו כנגד לבו.

ר"נ: ובלבד שלא תהא רצועה יוצאת מתח"י טפח.

ר"ז: אי אין שהות ללובשן עושה להן כמין כיס טפח ומניחן בו,

רי"ו: ביום גוללן כמין ספר ומניחן בידו כנגד לבו,

ובלילה עושה להן כמין כיס טפח, ומניחן.

אביי: בכלי שאינו כליין הוי אהל לחציצה אפי' פחות מטפח.

ר"א: תדע, שהרי פכין קטנים מצילין באהל המת.

רב"ח: כשהלכתי אחרי רי"ו והיה עולה לבית הכסא כשהחזיק ספר דאגדתא הביא לי וכשאחז תפילין לא הביא לי, דהואיל והתירום רבנן שמרם. וכן העיד רבא על ר"נ

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ברכות · הדף היומי היום