לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

ברכות דף כא עמוד ב

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

נכנס לביהכנ"ס ומצא שמתפללין,

ר"ה: רק אם יכול לגמור עד שיגיע ש"ץ למודים, ריב"ל: לקדושה.

דחלקו: אי יחיד אומר קדושה,

וכן ראב"א: ונקדשתי בתוך בני ישראל' דבר שבקדושה רק מעשרה ומעלה.

וכרבנאי: 'ונקדשתי בתוך בני ישראל' ושם: 'מתוך העדה הזאת', מה להלן אף כאן עשרה. ולכו"ע: אינו מפסיק.

איבעיא: מהו להפסיק ליהא שמו הגדול מבורך?

רי"ו: לכל אין מפסיקין, חוץ מיהא שמו הגדול מבורך, שאפילו עוסק במעשה מרכבה פוסק. ואין הלכה כמותו.

ב. ר"י מברך לפניהם ולאחריהם.

דלר"י בעל קרי מותר בד"ת,

והך דריב"ל: ד'והודעתם לבניך', וסמיך: 'יום אשר עמדת' - דבעל קרי אסור בד"ת,

ואפי': שבכל התורה ר"י: לא דרש סמוכין,

אוב וידעוני בכלל מכשפין ויצאו להקיש מכשפה לסקילה,

במשנה תורה דרש,

שלר"א: נושא אדם אנוסת ומפותת אביו, אנוסת ומפותת בנו.

ור"י: אוסר באנוסת אביו ובמפותת אביו.

ד'ולא יגלה כנף אביו' ובאנוסת אביו ד'ונתן האיש השוכב עמה',

וסמוכין בעי לריב"ל: דכל המלמד לבנו תורה כאלו קבלה מהר חורב, ד'והודעתם לבניך, ואח"כ: 'לפני ה' אלהיך בחורב'.

והך: דזב שראה קרי, ונדה שפלטה ש"ז, המשמשת וראתה דם צריכין טבילה. ור"י פוטר,

דוקא בזב שראה קרי, דמעיקרא לאו בר טבילה הוא,

אבל: בעל קרי גרידא מחייב מהרהר ולא מברך

והך: דבעל קרי שאין לו מים לטבול קורא קר"ש, ולא מברך לפניה ולאחריה, ואוכל פתו ומברך לאחריה ולא לפניה,

לר''מ מהרהר בלבו ולא מוציא בשפתיו, ולר''י אף מוציא בשפתיו

- רנב"י: עשאן ר"י לברכת המזון כהלכות דרך ארץ. דוהודעתם לבניך'ואח"כ 'יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב', מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ברכות · הדף היומי היום