ברכות דף כא עמוד ב
פרק שלישי
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
נכנס לביהכנ"ס ומצא שמתפללין,
ר"ה: רק אם יכול לגמור עד שיגיע ש"ץ למודים, ריב"ל: לקדושה.
דחלקו: אי יחיד אומר קדושה,
וכן ראב"א: ונקדשתי בתוך בני ישראל' דבר שבקדושה רק מעשרה ומעלה.
וכרבנאי: 'ונקדשתי בתוך בני ישראל' ושם: 'מתוך העדה הזאת', מה להלן אף כאן עשרה. ולכו"ע: אינו מפסיק.
איבעיא: מהו להפסיק ליהא שמו הגדול מבורך?
רי"ו: לכל אין מפסיקין, חוץ מיהא שמו הגדול מבורך, שאפילו עוסק במעשה מרכבה פוסק. ואין הלכה כמותו.
ב. ר"י מברך לפניהם ולאחריהם.
דלר"י בעל קרי מותר בד"ת,
והך דריב"ל: ד'והודעתם לבניך', וסמיך: 'יום אשר עמדת' - דבעל קרי אסור בד"ת,
ואפי': שבכל התורה ר"י: לא דרש סמוכין,
אוב וידעוני בכלל מכשפין ויצאו להקיש מכשפה לסקילה,
במשנה תורה דרש,
שלר"א: נושא אדם אנוסת ומפותת אביו, אנוסת ומפותת בנו.
ור"י: אוסר באנוסת אביו ובמפותת אביו.
ד'ולא יגלה כנף אביו' ובאנוסת אביו ד'ונתן האיש השוכב עמה',
וסמוכין בעי לריב"ל: דכל המלמד לבנו תורה כאלו קבלה מהר חורב, ד'והודעתם לבניך, ואח"כ: 'לפני ה' אלהיך בחורב'.
והך: דזב שראה קרי, ונדה שפלטה ש"ז, המשמשת וראתה דם צריכין טבילה. ור"י פוטר,
דוקא בזב שראה קרי, דמעיקרא לאו בר טבילה הוא,
אבל: בעל קרי גרידא מחייב מהרהר ולא מברך
והך: דבעל קרי שאין לו מים לטבול קורא קר"ש, ולא מברך לפניה ולאחריה, ואוכל פתו ומברך לאחריה ולא לפניה,
לר''מ מהרהר בלבו ולא מוציא בשפתיו, ולר''י אף מוציא בשפתיו
- רנב"י: עשאן ר"י לברכת המזון כהלכות דרך ארץ. דוהודעתם לבניך'ואח"כ 'יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב', מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן,
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת ברכות · הדף היומי היום