חולין דף ק עמוד ב

פרק שביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

ב. רבא: אפי' לא קדם וסלקו, הוי מין ומינו ודבר אחר, סלק את מינו כמי שאינו, ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו.

נוהג בטהורה ואינו נוהג בטמאה, רבי יהודה אומר: אף בטמאה,

אר"י: והלא מבני יעקב נאסר גיד הנשה, ועדיין בהמה טמאה מותרת להן!

אמרו לו: בסיני נאמר, אלא שנכתב במקומו:

ויקשה וסבר ר"י איסור חל על איסור? והרי ר"י אמר: יכול תהא נבלת עוף טמא מטמא בגדים בבית הבליעה, ת"ל 'נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה' - מי שאיסורו משום בל תאכל נבלה, יצא זה שאין איסורו משום בל תאכל נבלה, אלא משום בל תאכל טמאה!

- ר"י סבר יש בגידין בנ"ט, וסבר נוהג בשליל, שאיסור גיד ואיסור טומאה באים כאחד.

ויקשה וכי אפשר לומר נוהג בשליל? דתנן: נוהג בשליל, ר"י: אינו נוהג בשליל וחלבו מותר!

- ה"מ בטהורה, שאמרה תורה 'כל בבהמה תאכלו', אבל בטמאה נוהג.

ויקשה וכי אפשר לומר ששניהם באים כאחד? דתנן: על אלו טומאות הנזיר מגלח: על המת ועל כזית מן המת,

וקשה: על כזית מן המת מגלח, כ"ש על המת כולו!

ויקשה ורי"ו: לא נצרך אלא לנפל שלא נתקשרו אבריו בגידין, ומשמע שאיסור טומאה קדם!

- אף שאיסור טומאה קדם, בא איסור גיד וחל עליו, שכן איסורו נוהג בבני נח.

דיקא גם, דקתני אר"י: והלא מבני יעקב נאסר גיד הנשה, ועדיין בהמה טמאה מותרת להם.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום