חולין דף קא עמוד ב

פרק שביעי

ויקשה וריה"ג אין לו איסור כולל?

דתניא: שגג ועשה מלאכה בשבת ויוה"כ, לריה"ג חייב ע"ז בפנ"ע וע"ז בפנ"ע,

ר"ע: אינו חייב אלא אחת!

- שלח רבין מריב"ח: כך הצעה של משנה, ואיפוך.

ריב"י מרי"ו: לדברי ריה"ג למה שהפכנו, שגג בשבת והזיד ביוה"כ - חייב,

הזיד בשבת ושגג ביוה"כ - פטור.

אביי: שבת קבועה ועומדת, יוה"כ בית דין קובעים אותו.

רבא: סוף סוף שניהם באים כאחד!

אלא רבא: אלא שמד היה, ושלחו משם שיוה"כ של אותה שנה שבת הוא. וכשבא רבין וכל היורדים אמרו כרבא.

תניא: אמרו לו לר"י: בסיני נאמר, אלא שנכתב במקומו לידע מאיזה טעם נאסר להם.

והך 'וישאו בני ישראל את יעקב אביהם' - לאחר מעשה.

ראבד"ר לר"א: מאותה שעה יאסר!

- וכי תורה פעמים פעמים ניתנה? אותה שעה לא שעת מעשה היתה ולא שעת מתן תורה.

ת"ר: ר"י ור"א: אבר מן החי נוהג בבהמה חיה ועוף, בין טמאין ובין טהורין,

וחכ"א אינו נוהג אלא בטהורין.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום