חולין דף צט עמוד א

פרק שביעי

ולא למדים מכאן, שגילתה תורה 'כל אשר יגע בבשרה יקדש' להיות כמוה, שאם פסולה תפסל ואם כשרה תאכל כחמור שבה,

ולא למדים מזה שחידוש הוא, ודוקא לקולא

למדים ממאה וששים, שלחומרא למדים דמדאורייתא ברוב בטיל.

ג. רבינא: לא נצרך אלא למקום חתך, שבעלמא אסור וכאן שרי.

ומעשה ישב רב דימי ואמר שמועה זו, א"ל אביי: וכל איסורין שבתורה במאה?

דתנן: למה אמרו כל המחמץ ומתבל ומדמע להחמיר - מין ומינו, להקל ולהחמיר - מין ושאינו מינו,

וקתני סיפא: להקל ולהחמיר מין ושאינו מינו כיצד? גריסין שנתבשלו עם העדשים,

אם יש בהם בנותן טעם, בין יש או אין להעלות במאה ואחד - אסור,

אין בהן בנותן טעם, בין יש או אין להעלות במאה ואחד - מותר.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום