חולין דף קטז עמוד ב

פרק שביעי

המעמיד בעור של קבה כשרה - אם יש בנותן טעם הרי זו אסורה.

כשרה שינקה מן הטרפה - קבתה אסורה,

טרפה שינקה מן הכשרה - קבתה מותרת, מפני שכנוס במעיה.

קבת עכו"ם לאו נבלה היא

אר"ה: הכא, בלוקח גדי מן העכו"ם עסקינן, וחיישינן שמא ינק מן הטרפה;

והך דתנן: לוקחים ביצים מן העכו"ם ואין חוששין לא משום נבלה ולא משום טרפה!

אלא אימא: חיישינן שמא ינק מן הטמאה;

טרפה – לא חיישי# דלא שכיחא טמאה - שכיחא;

ולדידן לא חייש דבדלינן מניהו וכשחזי' להו פרשי' הלכך לא גזרו רבנן משא"כ הם דלא בדילי גזרו רבנן

• ושמואל: חדא קתני, קבת שחיטת עכו"ם נבלה;

והך דשמואל: מפני מה אסרו גבינת העכו"ם מפני שמעמידין אותה בעור קבת נבלה, הא קבה גופה שריא!

- ל"ק כאן - קודם חזרה, כאן - לאחר חזרה.

והא דרישא דקבת עכו"ם ושל נבלה – הר"ז אסורה!

- אר"ח: רישא - נראה כאוכל נבלות, הכא איכא שחיטה;

א"ל רבא: והא כ"ש הוא ומה נבלה דמאיסה, דאי שרית לקבתה לא אתי למיכל מינה - אמרת לא,

כ"ש טרפה שחוטה, דאי שרית אתי - למיכל מינה,

אלא ארי"צ מרי"ו: ל"ק כאן - קודם חזרה, כאן - לאחר חזרה, ומשנה לא זזה ממקומה.

רחב"א מרי"ו: מעמידין בקבת נבלות, ואין מעמידין בקבת שחיטת עכו"ם;

אמר לפניו רשב"א: כר"א דסתם מחשבת עכו"ם - לעבודת כוכבים!

כשבא רשבר"י ארי"ו: מעמידין בין בקבת נבלה בין בקבת שחיטת עכו"ם, שלא לחוש לדברי רבי אליעזר.

והלכתא: אין מעמידין בעור קבת נבלה, אבל מעמידין בקבת נבלה ובקבת שחיטת עכו"ם,

חומר בחלב מבדם, וחומר בדם מבחלב;

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום