חולין דף לז עמוד א
פרק שני
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
דמהניא חבת הקדש לפסולא דגופיה, אבל למימנא ביה ראשון ושני לא, או"ד לא שנא?
תיקו:
השוחט את המסוכנת רשב"ג אומר: עד שתפרכס ביד וברגל,
ר"א אומר: דיה אם זינקה.
אר"ש: השוחט בלילה, ולמחר השכים ומצא כתלים מלאים דם כשרה, שזינקה, וכמדת ר"א;
וחכ"א: עד שתפרכס או ביד או ברגל, או עד שתכשכש בזנבה.
אחד בהמה דקה ואחד בהמה גסה.
בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה פסולה, שאינה אלא הוצאת נפש בלבד.
בד"א שהיתה בחזקת מסוכנת, אבל אם היתה בחזקת בריאה, אפי' אין בה אחד מכל הסימנים הללו - כשרה:
מסוכנת ס"ד דאסירא ד'וזאת החיה אשר תאכלו' חיה אכול ושאינה חיה לא תאכל.
מסוכנת ס"ד דשריא ד'נבלה לא תאכל' ומסוכנת אינה נבילה
ואלא אמרי' דהיינו נבילה היינו מסוכנת ד'וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנוגע בנבלתה', לאחר מיתה הוא דקרייה רחמנא נבלה, מחיים לא אקרי נבלה.
ודלמא: היינו נבלה היינו מסוכנת, מחיים בעשה, לאחר מיתה בלאו!
אלא מדאמר רחמנא 'טרפה לא תאכל', מכלל דמסוכנת שריא, דאי אסירא, כ"ש טריפה
וא"א דטרפה היינו מסוכנת, ולעבור עליו בעשה ולא תעשה! דא"כ ל"ל 'נבלה' הא כ"ש לאחר מיתה
ודלמא היינו נבלה היינו טרפה היינו מסוכנת, ולעבור עליו בשני לאוין ועשה!
אלא מ'וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלוהו',
אמרה התורה: יבא איסור נבלה ויחול על איסור חלב, יבא איסור טרפה ויחול על איסור חלב,
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום