חולין דף מ עמוד א

פרק שני

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

השוחט לשם הרים, לשם גבעות, לשם ימים, לשם נהרות, לשם מדברות - שחיטתו פסולה.

שנים אוחזין בסכין ושוחטין, אחד לשם אחד מכל אלו ואחד לשם דבר כשר - שחיטתו פסולה:

פסולה אין, זבחי מתים לא,

ורמינהי: השוחט לשום הרים, לשום גבעות, לשום נהרות, לשום מדברות, לשום חמה ולבנה, לשום כוכבים ומזלות, לשום מיכאל השר הגדול, לשום שילשול קטן - הרי אלו זבחי מתים!

- אמר אביי, ל"ק: הא דאמר להר[דאין נעשה ע"ז], הא דאמר למלאך הממונה על ההר.

דיקא נמי, דקתני דומיא דמיכאל שר הגדול, ש"מ.

• אר"ה: היתה בהמת חבירו רבוצה לפני עבודת כוכבים, כיון ששחט בה סימן אחד - אסרה.

ס"ל כי הא דאמר עולא ארי"ו: אע"פ שאמרו המשתחוה לבהמת חבירו לא אסרה, עשה בה מעשה אסרה.

• איתיביה ר"נ לר"ה: השוחט חטאת בשבת בחוץ לעבודת כוכבים - חייב שלש חטאות;

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום