חולין דף לח עמוד א

פרק שני

כשמצא שמואל לתלמידי רב א"ל: מה אמר במסוכנת? אמרו לו גועה, והטילה ריעי, וכשכשה באזנה - הרי זה פירכוס.

אמר להו: אצטריכא ליה לאבא לאזוזי אוני? שאני אומר: כל שאינו דברים שהמיתה עושה.

ר"ע משמואל: דהיתה ידה כפופה ופשטתה דבר שהמיתה עושה, פשוטה וכפפה דברים שאין המיתה עושה.

ולא ידעי' ממתני' דהו"א דוקא דכייפה ופשטה והדר כייפה לה, אבל פשוטה וכפפתה לא, קמ"ל.

מיתיבי: ר' יוסי היה ר"מ אומר: גועה בשעת שחיטה - אין זה פירכוס

ר"א ברבי יוסי אומר משמו: אפילו הטילה ריעי וכשכשה בזנבה, אין זה פירכוס;

גועה אגועה לא קשיא: הא דעבה קולה, הא דמעומעם קולה;

ריעי אריעי לא קשיא: כאן בשותתת, כאן במתרזת.

• אר"ח: פירכוס שאמרו - בסוף שחיטה.- לאפוקי תחלת שחיטה דלא

אר"ח מדתנן: בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה - פסולה אימת? אילימא בסוף שחיטה, כל היכי תיחי ותיזיל? אלא לאו באמצע שחיטה.

א"ל רבא: לעולם בסוף שחיטה, שאני אומר: כל שאינה עושה כן בסוף שחיטה, בידוע שנשמתה נטולה הימנה קודם לכן.

• רנב"י: פירכוס שאמרו - בתחלת שחיטה.

ארנב"י: מדתנן, אר"ש: השוחט בלילה, ולמחר מצא כתלים מלאים דם כשרה, שזינקה, וכמדת ר"א;

ואמר שמואל: כותלי בית שחיטה שנינו, ואי בסוף שחיטה, ליחוש דלמא בתחלת שחיטה זינקה!

ודלמא שאני זינוק דעדיף. דתנן, ר"א אומר: דייה אם זינקה!

- קל מדרבן גמליאל, ועדיף מדרבנן.

• רבינא: א"ל סמא בר חילקאי, אקשי בה אבוה [או אחוה] דבר אבוברם: ומדרבנן מי עדיף?

והא תנן, וחכ"א: עד שתפרכס או ביד או ברגל, רבנן אהייא קיימו? אי אדר"ג, כיון שפירכסה מיבעי

אלא פשיטא אדר"א, ואי עדיף מאי עד.

• רבא: פירכוס שאמרו - בסוף שחיטה.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום