חולין דף מד עמוד א

פרק שלישי

מחומרי בית שמאי ומחומרי בית הלל - עליו הכתוב אומר: 'הכסיל בחושך הולך',

אי כב"ש כקוליהן וכחומריהן, אי כב"ה כקוליהן וכחומריהן.

ויקשה דאי הלכה כדברי ב"ה אמאי הרוצה לעשות כדברי ב"ש עושה

- ל"ק: כאן קודם בת קול, כאן לאחר בת קול.

- ואב"א אף לאחר בת קול ורבי יהושע היא דאין משגיחין בבת קול.

מכל מקום קשיא!

אר"ט: כולה כרב עבדא, דכשבא רב"י אמר: לא תציתו להו להני כללי דכייל יהודה אחי מדרב!

דהכי אמר רב: וושט נתנו [בו] חכמים שיעור.

מכלל דתורבץ הוושט לאו מקום שחיטה הוא, וקאמר במשהו.

• למעלה אר"נ: עד כדי תפיסת יד. למטה: עד כדי שישעיר.

והך דרבינא מגניבא מדרב: טפח בוושט סמוך לכרס - זהו כרס הפנימי דבכרס הוא שוחט!

- אימא: טפח בכרס סמוך לוושט זהו כרס הפנימי.

- אב"א, כי קאמר רב - בתורא, דמשעיר טפי.

ר'נ משמואל: תורבץ הוושט שניטל כולו מלחי - כשר, ותנא תונא: ניטל לחי התחתון - כשר.

מתקיף רב פפא: והאיכא עיקור סימנים ולר"פ קשיא מתניתין ניטל לחי התחתון - כשר

מתני לר"פ ל"ק הא דאיעקור איעקורי, הא דאיגום איגומי מעילוי סימנים

ולשמואל לא תימא כולו, אלא אימא רובו.

והך דאמרבב"ח משמואל: סימנים שנדלדלו ברובן - טרפה!

ארשבדר"א: הא – דנקלף מהבשר, והתם – שנעקר בכח [דהמיעוט המחובר אינו ביחד]

ופסוקת הגרגרת: ברובה. והיינו רוב עוביה ואמרי לה רוב חללה

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום