חולין דף מה עמוד א

פרק שלישי

ר"ז כששלחו לו לא לקח, וכשזימנהו אזיל: אמר שהם מתכבדים בי.

• אר"י מרבה: ניקבה כנפה - מצטרפים לרובא.

• מתיב רב ירמיה: ובגולגולת שיש בה נקב אחד ארוך, אפילו יש בה נקבים הרבה מצטרפים למלא מקדח.

אלמא כיון דשיעורה מלא מקדח, מצטרפין למלא מקדח ה"נ כיון דשיעוריה כאיסר לכאיסר מצטרפין!

אישתמיטתיה הא דרב: נקבים שיש בהן חסרון מצטרפין לכאיסר, ושאין בהן חסרון מצטרפין לרוב.

• רבב"ח מריב"ל: ניטלה הימנה רצועה - מצטרפת לכאיסר.

• בעא ריב"נ מריב"ל: ניקבה כנפה מהו?

א"ל, הרי אמרו: נקבים שיש בהן חסרון מצטרפין לכאיסר, ושאין בהן חסרון - מצטרפין לרוב.

בעוף מאי? אריב"נ: מפרשא מר"א, מקפלו ומניחו ע"פ הקנה, אם חופה את רוב הקנה טרפה, ואם לאו כשרה.

אר"פ: וסימניך נפיא. נפחתה כדלת; אר"נ: כדי שיכנס איסר לרחבו.

• נסדקה- רב: אפילו לא נשתייר בה אלא חוליא אחת למעלה, וחוליא אחת למטה - כשרה.

אמרוה לפני רי"ו, אמר: מה חוליא ומה חוליא דרב?

אלא אימא: אפילו לא נשתייר בה אלא משהו למעלה ומשהו למטה - כשרה.

אמרוה לפני רי"ו מדרבי יונתן הכי אמר להו: ידעין חברין בבלאי לפרושי כי האי טעמא?

תנא רחב"י לפני רי"ו: כל הצואר כולו כשר לשחיטה מטבעת הגדולה עד כנפי ריאה התחתונה.

• רבא: תחתונה שהיא עליונה, שאני אומר, כל שפושטת צוארה ורועה ובלבד שלא תאנס.

• בעי רב חנינא[או רב חנניה]: אנסה עצמה, מהו? תיקו.

יתיב רי"ו ורשב"ל, נפק מילתא מבינייהו: אנס בסימנים ושחט פסולה, ניקב הקנה למטה מן החזה נידון כריאה.

• ת"ר איזהו חזה - זה הרואה את הקרקע; למטה עד הצואר, למעלה עד הכרס.

חותך שתי צלעות משתי דפנות אילך ואילך, וזהו חזה הניתן לכהנים.

ניקב קרום של מוח:

רב ושמואל דאמרי תרוייהו: הקרום העליון המחובר לגולגלת מפנים, אע"ג דלא ניקב הקרום הרך שהמח בתוכו [ואמרי ליה עד דאינקיב תתאה]

רשב"נ וסימניך: חייתא דמונח בה המח

רבב"ח מריב"ל: כנגדו בביצים ניכר [שיש בו שני קרומים.]

רשב"פ מריב"ל: מוח - כל מה שבקדירה נדון כמוח, התחיל למשוך - נדון כחוט השדרה.

וכמין שני פולין יש מונחין ע"פ הקדרה מן הפולין ולפנים - כלפנים, מן הפולין ולחוץ - כלחוץ

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום