חולין דף מד עמוד ב

פרק שלישי

• פסוקת הגרגרת שבאה לפני רב וישב ובדק לה ברוב עוביה

אמרו לו ר"כ ור"א לרב: לימדתנו רבינו ברוב חללה,

שלחה לרבב"ח בדקה ברוב חללה והכשירה, וקנה ממנו הבשר בי"ג איסתרי פשוטים.

והך דחכם שטימא אין חבירו רשאי לטהר, אסר אין חבירו רשאי להתיר שאני הכא דרב לא אסר.

והך דאכל אפי' דהורה בה חכם וכתיב 'ואמר אהה ה# אלהים הנה נפשי לא מטומאה ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי ועד עתה ולא בא בפי בשר פגול'

'הנה נפשי לא מטומאה' - שלא הרהרתי ביום לבא לידי טומאה בלילה.

'ונבלה וטרפה לא אכלתי' - שלא אכלתי בשר כוס כוס מעולם.

'ולא בא בפי בשר פגול' - שלא אכלתי מבהמה שהורה בה חכם,

משום ר' נתן אמרו: שלא אכלתי מבהמה שלא הורמו מתנותיה.

- ה"מ מילתא דתליא בסברא, רב"ח על גמרא סמך דבריו.

והך דלא חשש לחשדא דתניא, דן את הדין; זיכה וחייב, טימא וטיהר, אסר והתיר,

וכן העדים שהעידו כולן רשאין ליקח, אבל אמרו חכמים: הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו.

- ה"מ מידי דמזבין משומא, הכא משקלה מוכח. [שהכל רואים שקונה הוא באותו המחיר]

כהך דרבה התיר טרפה וזבן מינה בישרא, א"ל בת ר"ח הכהן: אבא התיר בכור ולא קנה הבשר

א"ל: ה"מ בכור דנמכר בשומא, הכא משקלה מוכח דאי מצד חתיכה מעולה כל יום קונים עבורי כזה

• אר"ח: איזהו תלמיד חכם - זה הרואה טרפה לעצמו.

ואר"ח: איזהו שונא מתנות יחיה - זה הרואה טרפה לעצמו.

דרש מ"ז מדר"ח: כל מי שקורא ושונה, ורואה טרפה לעצמו, ושימש ת"ח עליו הכתוב אומר 'יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך'.

ר"ז: זוכה ונוחל שני עולמות העולם הזה והעולם הבא, אשריך - בעולם הזה, וטוב לך - לעולם הבא.

ר"א כששלחו לי מבית הנשיא דבר לא לקחת וכשהזמינו לא הלך

אמר: לא בעי מר דאיחי? ד'ושונא מתנות יחיה'.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום