לאוקמי גירסאהדף היומיכל המסכתות

חולין דף מט עמוד ב

פרק שלישי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

רי"ש: להביא חלב שעל גבי הדקין,

ר"ע: להביא חלב שע"ג הקבה.

ורמינהי 'את החלב אשר על הקרב' ר"ש מה חלב המכסה את הקרב קרום ונקלף - אף כל קרום ונקלף,

ר"ע: מה חלב המכסה את הקרב תותב, קרום ונקלף - אף כל תותב קרום ונקלף.

• שלח רבין מדרי"ו: כך היא הצעה של משנה, ואיפוך קמייתא.

- שאני הכא כיון דקתני מה - דווקא.

ארנב"י: משום אבותיו, והיינו ליה לא ס"ל [דהא הוא כר'ע.]

• רב: חלב טהור - סותם, טמא - אינו סותם.

• ור"ש: אחד זה ואחד זה - סותם.

• בעי ר"ז: חלב חיה מאי? דוקא אמר חלב טהור סותם, והאי נמי טהור הוא,

או"ד משום דמהדק, והאי לא מהדק!

- אביי: מאי תיבעי ליה? נהי דשרי באכילה, אהדוקי לא מהדק!

• נקב שסתמו חלב טמא, דבא לפני רבא ואמרא. הא אר"ש חלב טמא נמי סותם

ועוד דהתורה חסה על ממונם של ישראל,

א"ל ר"פ לרבא: רב, ואיסורא דאורייתא, ואת אמרת התורה חסה על ממונן של ישראל?

• מניומין שהיה מוכר כדים נגלה לו כד של דבש [גילוי]

ואמר רבא למאי ניחוש לה: חדא, דתנן שלשה משקים אסורים משום גילוי - היין, והמים והחלב, ושאר כל המשקים - מותרים,

ועוד, התורה חסה על ממונם של ישראל.

א"ל רנב"י לרבא: ר' שמעון, וסכנת נפשות, ואת אמרת התורה חסה על ממונם של ישראל?

רבי שמעון: דתניא חמשה אין בהם משום גילוי - ציר וחומץ, שמן ודבש ומורייס,

ר"ש אומר: אף הן יש בהן משום גילוי, ואר"ש: אני ראיתי נחש ששתה ציר בצידן,

אמרו לו: שוטה היה ואין מביאין ראיה מן השוטים

א"ל: אודי לי מיהת בציר, דהא ר"פ ורהבדר"י ורבנן כשהיה להם גילוי זרקו בציר [שורף הארס]

א"ל: אודי לי מיהא בדבש, דרשב"א קאי כוותיה,

• אר"נ: חלב העשוי ככובע אינו סותם. בחיטי שעל הכרכשתא או בשומן הלב

• רבא: ש'מ מר"נ תרתי: חימצא ובר חימצא, חד סתים וחד לא סתים, ולא ידענא הי מינייהו.

רהב"ח ורהדר"נ:: בר חימצא - סתים, חימצא - לא סתים.

• רב טבות, וסימניך: יפה כח הבן מכח האב.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת חולין · הדף היומי היום