גיטין דף לה עמוד א

פרק רביעי

אלמנה- וכל בע''ח וקמ"ל: דלא לימא דמשום חן הקילו רבנן.

לא משום חומרא דשבועה כמעשה שהיה שהפקיד בשנת בצורת דינר זהב אצל אלמנה, והניחתו בכד של קמח, ואפאתו בפת ונתנתו לעני, לימים בא בעל הדינר וביקש דינרו

א''ל: יהנה סם המות באחד מבני, אם נהניתי מדינרך כלום!

לא היו ימים מועטין עד שמת אחד מבניה,

וכששמעו חכמים: ואמרו חכמים: אם הנשבע באמת כך, כ"ש הנשבע לשקר.

וטעם שנענשה: וטעם שנענשה: דאישתרשי לה מקום דינר,

דאי מטעם זה - אפי' גרושה, דלשמואל: שמשביעין אותה

אלא הטעם: שיש לה הוראת היתר בהנאה שטורחת ביתומים.

בסורא: מרב ושמואל: רק בב"ד, אבל חוץ לב"ד משביעין אותה.

וקשה: דרב: רב לא מגבי כתובה לארמלתא! - קשיא.

בנהרדעא: משמואל: רק בב"ד אבל חוץ לב"ד משביעין אותה.

מרב: אפי' חוץ לב"ד אין משביעין אותה. לטעמו שלא גבה כתובה לאלמנה.

ולא אמר לה לנדור דבשנות רב, קלו הנדרים.

ר''ה לאלמנה: מה אעשה שרב לא מגבה כתובה לאלמנה

קפצה ונשבעה: חי ה' צבאות אם נהניתי מכתובתי כלום!

רב הונא: מודה רב בקופצת.

רבר''ה לאלמנה: מה אעשה לך שרב לא מגבה כתובה לאלמנה וכן אבי ר"ה,

וכשתבעה מזונות א"ל משמואל: התובעת כתובה בב"ד אין לה מזונות

אמרה: הפכו לכסאו [קללתו שימות] שנהג בי כחומרת שנים,

הפכו לכסאו [ותירצו לקללה], ואפ"ה לא נפדה מחולשתו.

ר"י לרי"רב: אדרה בב"ד או השביעה חוץ לב"ד שיצא הקול ויבוא לאזני שכך אנהג למעשה.

ר"ז משמואל: דווקא אלמנה, אבל גרושה - משביעין אותה.

והא דשלחו מתם: באחת שנדרה ואסרה ע''ע כל פירות אם קיבלה יותר מגלופקרא, תהילים, איוב, וממשלות בלואים, בשוי חמש מנה, לכשתבא לידכם הגבוה את השאר!

- דחה רב אשי: ההוא גט יבמין היה [ולא גרושה].

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום