גיטין דף לז עמוד ב

פרק רביעי

ואם א"ל אעפ''כ: - יקבל הימנו, 'זה דבר השמטה'.

רבה: ותלי עד שיאמר כן, ושיאמר שלי הן, ובמתנה אני נותן,

אב''מ: היה חייב זוזי לרבה, והביא לו בשביעית, וא"ל משמט אני והלך.

אביי ראה: שרבה עצוב, ושאלו, וסיפר לו המעשה, אמר לאב'מ שיאמר אעפ''כ

ואכן אמר ורבה לקח, ואמר שלא היה דעת באב''מ מתחילה, שכצ''ל

דכיון שתקנו רבנן פרוסבול, לא מניח היתר, ואוכל איסור,

רב א"ל: אם היה לך פרוסבול ואבד? - כגון זה פתח פיך לאלם הוא.

תנן: בע"ח שמוציא שט"ח ואין עמו פרוסבול הרי אלו לא יפרעו!

כתנאי: דהמוציא שט"ח צריך שיהא עמו פרוסבול, וחכ"א: א"צ.

עבד שנשבה ופדאוהו, אם לשום עבד - ישתעבד,

אם לשום בן חורין - לא ישתעבד; רשב"ג: בין כך ובין כך ישתעבד.

אביי: לעולם לפני יאוש, ולשום עבד - ישתעבד לרבו ראשון,

לשום בן חורין - לרבו ראשון לא: שמא ימנעו מלפדותם.

לרבו שני לא: דלשום חרות פדאו,

רשב"ג: בין כך ובין כך ישתעבד,

ס"ל: כשם שמצוה לפדות את בני חורין, כך מצוה לפדות את העבדים.

רבא: לעולם לאחר יאוש, ולשום עבד - ישתעבד לרבו שני,

לשום בן חורין -לרבו שני לא: דלשום בן חורין פדאו,

לרבו ראשון גם לא: דלאחר יאוש הוא.

רשב"ג: בין כך ובין כך ישתעבד,

כדחזקיה: שלא כ"א יפיל עצמו לגייסות, ומפקיע עצמו מיד רבו.

והך דרשב"ג: כשם שמצוה לפדות בני חורין, כן מצוה לפדות העבדים

לאביי: דלפני יאוש, היינו דאמר כשם, ולרבא: דלאחר יאוש,

ה"ק רשב''ג לרבנן: אי לפני יאוש היינו כשם, ואי לאחר יאוש כדחזקיה.

לרבא: שייך קנין לרבו שני, שקנה משבאי שקנה למעשה ידיו,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום