גיטין דף לז עמוד א

פרק רביעי

א. ר"ח: פרוס בולי - עשירים דושברתי את גאון עוזכם- אלו בולאות שביהודה

בוטי - עניים, ד'העבט תעביטנו'.

ב. רבא ללעוזא: פורסא דמילתא. - תקנה.

תנן: פרוסבול כותבין רק על הקרקע, ואם אין לו מזכה לו בתוך שדהו כלשהו רב: אף קלח כרוב. ר"י: אף השאילו מקום לתנור ולכירים.

והך: דרק על עציץ נקוב - במנח אסיכי שא"א להקנות את מקומו.

רב אשי: מקנה דקל קצוץ וכתב עליה פרוסבול.

רבנן דר''א: מסרו מילייהו להדדי רי"ונ: מסר מילי לריב"א [מומחה] וא''ל: שדי בזה.

ת"ר: אם אין לו קרקע, ולערב יש קרקע, כותבין עליו פרוסבול;

לו ולערב אין קרקע, ולחייב יש קרקע - כותבין עליו פרוסבול,

מדר"נ: ד'ונתן לאשר אשם לו' -שהנושה בחברו מנה וחברו בחברו, שמוציאין מזה ונותנין לזה.

רב ושמואל: בשטר - שטר שיש בו אחריות נכסים,

שלא בשטר - שאין בו אחריות נכסים, כ"ש מלוה על פה:

רי"ו ורשב"ל: ות''כ: בשטר - שטר שאין בו אחריות נכסים,

שלא בשטר מלוה ע"פ, ושטר שיש בו אחריות נכסים אינו משמט.

תניא אידך: סיים לו שדה אחת בהלוואתו אינו משמט; ואף כתב כל נכסיי ערבים לך

רב אסי לקרובו: שהיה לו שטר שכתוב בו אחריות נכסים-אינו משמט, רי''ו: משמט.

שאל ר''א לרי''ו: והא אמרת שאינו משמט א"ל: וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה?

א"ל: והתניא כרי"ו. א"ל: שמא ההיא כב"ש דס"ל: דשטר העומד לגבות כגבוי.

מוסר שטרותיו לב"ד - דתפסו ב''ד, מלוה על המשכון משום דתפס.

ושאני: משכון מדר בחצירו - דבע"ח קונה משכון מ'ולך תהיה צדקה'

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום