גיטין דף מא עמוד ב

פרק רביעי

מי שחציו עבד וחציו בן חורין

ב"ה: עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד,

ב"ש: תקנתם את רבו ואת עצמו לא תקנתם!

לישא שפחה אי אפשר - שכבר חציו בן חורין,

בת חורין אי אפשר - שכבר חציו עבד, יבטל?

והלא העולם נברא לפו"ר דלא תוהו בראה לשבת יצרה!

אלא מפני תיקון העולם, כופין את רבו ועושה אותו בן חורין, וכותב שטר על חצי דמיו.

וחזרו ב"ה להורות כב"ש.

רבה: מחלוקת בשטר,

דלרבי:'והפדה לא נפדתה מקיש שטר לכסף, דבין כולו ובין חציו,

ורבנן: 'לה לה' מאשה, מה אשה חציה לא אף עבד חציו לא.

אבל בכסף לכו"ע קנה, פדויה ואינה פדויה. ולכו"ע גז"ש עדיפה מהיקש,

ושאני כאן: דמה לאשה שאינה יוצאה בכסף, אבל עבד יוצא בכסף.

ורב יוסף: מחלוקת בכסף,

דלרבי: והפדה לא נפדתה פדויה ואינה פדויה,

ולרבנן: דברה תורה כלשון בנ"א, אבל בשטר לכו''ע לא קנה.

ותיובתא דרב יוסף: מדהמשחרר חצי עבדו בשטר, לרבי: קנה,

ותיובתא בתרתי דמשמע שחלקו בשטר ולא בכסף.

רב יוסף: חלקו בשטר להודיעך כח דרבי, וה"ה בכסף,

ולא בכסף ולהודיעך כח דרבנן - דכח דהיתרא עדיף.

והפדה, לא נפדתה, הא כיצד- פדויה ואינה פדויה בכסף ובשוה כסף.

בשטר 'לא נתן לה' ולהלן 'וכתב לה ', מה להלן אף כאן בשטר.

חציו בשטר 'והפדה לא נפדתה או חופשה לא נתן לה',

מקיש שטר לכסף, דבין כולו בין חציו.

לרב יוסף: אחר דאיתותב, כרבי היא, לרבה: רישא לכו''ע, וסיפא כרבי.

רב אשי: רבי היא.

ומתניתין דמי שחציו עבד וחציו בן חורין,

לרבה: בכסף ולכו''ע. לרב יוסף, לימא רבי היא ולא רבנן!

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום