גיטין דף מד עמוד א

פרק רביעי

והך: דאנסו בית המלך גורנו, אם בחובו חייב לעשר,

אם באנפרות פטור מלעשר! - שאני שם, דמשתרשי ליה.

והך: דהמוכר עבדו לגוי יצא לחירות!- שם היה לפייס ולא פייס.

אין להוכיח מרב: דיצא לחירות- דשם בעכו''ם אינה חוזרת.

פשוט חדא: גר תושב – כגוי . כותי וישראל מומר נחלקו אם כגוי או כישראל

רי"ר לר"ז: עיין במכילתיך, ומצא,

דתניא: המוכר ביתו לעכו"ם דמיו אסורין, ועכו"ם שאנס בית ישראל, ואין בעליו יכול להוציאו בדיני ישראל ולא בדיני עכו"ם

מותר ליטול דמיו, וכותב ומעלה בערכאותיהן,- שהוא כמציל מידם.

ואין לחלק: בין בית שלא יבוא למכור לעבד דסגי בלעדיו ויבוא למוכרו.

כר"א מאב''נ: תורה יוצאה לכל ישראל: עבד שהפיל עצמו לגייסות, ואין רבו יכול להוציאו לא בדיני ישראל ולא בדיני עכו"ם - מותר ליטול את דמיו,

וכותב ומעלה בערכאות של עכו"ם, מפני שהוא כמציל מידם.

והך דר"ל: המוכר בהמה גסה לעכו"ם קונסים אותו עד עשר' בדמיה.

שאני עבד, דכל יום מפקע ממצות.

א"ד: המוכר עבדו לעכו"ם קונסין עד עשרה בדמיו. דווקא או לא

והך דר"ל: המוכר בהמה גסה לעכו"ם קונסין עד מאה בדמיה.

שאני עבד, דלא שכיח, ולא גזרו בה רבנן.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום