גיטין דף מה עמוד א

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

רב יוסף: ניחזי אנן, מדתני המוכר עבדו לחו"ל - יצא לחירות,

וצריך גט שחרור מרבו שני, ש"מ קנאו רבו שני ואין המכר חוזר.

וכשאמר שמואל: שם אינה מכורה - ומעות חוזרין. ורב ענן: ברייתא לא שמיע,

ומדשמואל: אין ראיה, ממאי דמעות חוזרין ואינן מתנה,

כמקדש אחותו דלרב מעות חוזרין ולשמואל: מעות מתנה.

רב יוסף: טעם דקנסי' במוכר עבדו ללוקח, ולא למוכר,

שלא העכבר גונב אלא חורו גונב, וקונסים היכן שיש איסור.

אותו שערק מחו"ל לארץ והלך בעליו אחריו,

א"ל ר''א: שיכתוב שטר על דמיו ויתן לו גט חירות, ואם לאו אוציאו ממך

מדר"א בר"יא ד'לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי וגו'

ולא מדובר בעכו"ם שקיבל עליו שלא לעבוד ע"ז

ת"ל: ד'לא תסגיר עבד אל אדוניו אשר ינצל אליך מעם אדוניו',

אלא תקנתו - עמך ישב בקרבך וגו';

וקשיא לר' יאשיה: האי מעם אדוניו' מעם אביו מיבעי, אלא הפסוק: במוכר עבדו לחו"ל

וקשיא לר'א בר'יא: אשר ינצל אליך מעמך מיבעי אלא הפסוק: בעבד שברח מחו"ל לארץ

תניא אידך: לא תסגיר עבד אל אדוניו בלוקח עבד ע"מ לשחררו,

כרנב"י: דכתב כך: לכשאקחך הרי עצמך קנוי לך מעכשיו.

לר"ח: ברח עבד לכותים, שלח להם שיחזירוהו,

וכתבו לו: 'לא תסגיר עבד אל אדוניו',

שלח להם: ההוא בעבד שברח מחו"ל לארץ, וכראבר"יא,

לאביי: אבד חמור אצל הכותים, וביקש מהם שיחזירו,

וביקשו: סימן ושלח שכריסו לבנה, שלחו לו: אי לאו דנחמני את לא היינו מחזירים לך, דהאם כל החמורים אינן כרסם לבנה?

אין פודין את השבויין יתר על כדי דמיהן, מפני תיקון העולם;

ואין מבריחין את השבויין, מפני תיקון העולם;

רשב"ג: מפני תקנת השבויין.

מפני תיקון העולם משום דוחק הצבור, או כדי שלא יבקשו יותר

אין להוכיח מדלב"ד: פדה לבתו ביג' אלף דינרי זהב

שאפשר דשלא ברצון חכמים עשה

ד. ואין מבריחין את השבויין, מפני תיקון העולם;

ד. רשב"ג: מפני תקנת שבויין.

ונפק''מ בניהם: כשעש רק אחד.

בנות רב נחמן: היו בוחשות בקדירה רותחת בידיהם

והוקשה לר"ע: הא 'אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי',

הא יש בנות ר"נ. -ונסתבב הדבר ונשבו, וגם הוא נשבה עמהם,

יום אחד ישב אצל אדם היודע בלשון העופות,

בא עורב וקרא וא"ל שאומר: עיליש ברח עיליש ברח,

אמר: העורב שקרן הוא, ואיני סומך עליו.

באה יונה וקראה: וא"ל שאומרת: עיליש ברח עיליש ברח,

אמר: כנסת ישראל כיונה נמשלה, ש"מ יהא לי נס

אמר: אלך אראה בנות דר"נ אי קיימן בהימנותייהו אחזירם.

אמר: נשים כל דבריהם מדברות בינהן בבית הכסא, שמען אומרות אלו בעלינו כמו בעלינו הקודמים מנהרדעא, נאמר לשובינו שירחיקונו מכאן, שלא יבואו לפדותנו. קם וברח, ועמו אותו אדם,

לר"ע ארע הנס ועבר הגשר, ואותו מצאוהו והרגוהו.

כשחזרו אמר: שהיו בוחשות בקדירה בכשפים,

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום