גיטין דף מג עמוד ב

פרק רביעי

ר"ח: חציה שפחה וחציה ב"ח שנתקדשה לראובן ונשתחררה,

וחזרה ונתקדשה לשמעון, ומתו שניהם - מתייבמת ללוי,

ואין אני קורא בה אשת שני מתים, מה נפשך?

אי קדושי דראובן קדושין - קדושי דשמעון לאו קדושין,

אי קדושי דשמעון קדושין - קדושי דראובן לאו קדושין.

ריב"ח מר"נ: פקעו קדושי ראשון, ר'ז מר"נ: גמרו קדושי ראשון.

ר"ז: כמותי מסתבר - ד'לא יומתו כי לא חופשה', הא חופשה יומתו.

א"ל אביי: ולתדרי"ש, דבשפחה כנענית המאורסת לעבד עברי, ה"נ דכי חופשה יומתו! - אלא שחופשה וחזרה ונתקדשה, ה''נ כאן.

רי"צ: מעשה בחציה שפחה וחציה ב"ח וכפו את רבה ועשאה בת חורין.

וכריב"ב: על שניהם אומר ויברך אותם וגו' פרו ורבו ומלאו וגו'!

רנב"י: לא, מנהג הפקר נהגו בה.

המוכר עבדו לעכו"ם או לחוצה לארץ - יצא בן חורין.

המוכר עבדו לעכו"ם יצא לחירות, וצריך גט שחרור מרבו ראשון.

רשב"ג: רק בלא כתב עליו אונו, אבל כתב עליו אונו זהו שחרורו.

אונו-ר"ש: - לכשתברח ממנו אין לי עסק בך.

נמוסו א. רהב"י: נשקי. חותם שתולים בצוואר העבד

והקשה ר"ש: דהאריסין, והחכירות, ואריסי בתי אבות, ועכו"ם שמשכן שדהו לישראל, אפי שעשה לו נמוסו פטורה ממעשר, ואי ס"ד נשקי, שדה בת נשקי היא?

ב. אלא ר"ש: זמן, ובעבד היינו לגופו ולכך קנסי' שיצא לחירות

אבל בשדה מיירי לפרות שיהא של המלוה עד שיפרע את חובו

ג. בשלה ע"מ למשכנו ולא משכנו בעבד קנסינן בשדה פטור ממעשר

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום