גיטין דף מג עמוד א

פרק רביעי

תיבעי לר"מ: דווקא בפירות דקל דעבידי דאתו, אדם מקנה דשלב"ל,

אבל כאן מי יימר שינגח? ואת"ל שינגח, שמא מודה ומיפטר?

ותבעי לרבנן: דווקא בפירות דקל אין אדם מקנה דשלב"ל שכעת אינם לפנינו,

משא"כ כאן הא שור, והא עבד לפנינו.

ר"א: ויליד בית - שאפי' שאינו שווה כלום.

קנין כספו ויליד ביתו אפי' אין בו שוה כסף אוכל

מה יליד בית - אפי' שאין שוה כלום אוכל אף קנין כספו

ואי עבד שמכרו רבו לקנס - מכור, מי יש עבד שלא נמכר לקנס

- ודחי': דשייך בעבד טריפה, ולא ראוי לעמוד - במנוול ומוכה שחין

את"ל: ישראל שאמר לבת ישראל התקדשי לחציי מקודשת, שראוי לכולה,

אבל היא לא ראויה לכולו.

ואת"ל: ישראל שקידש חצי אשה אינה מקודשת, דשייר בקנינו,

והא עבד לא שייר בקנינו, מאי?

והך: דהמית חציו עבד וחציו ב"ח- נותן חצי קנס לרבו וחצי כופר ליורשיו; ואי קידושיו לאו קידושין, מנ"ל יורשין.

א. ראב"א: כשעשאו טרפה, ומאי יורשיו- הוא עצמו.

ודחה רבא א. דיורשיו תני; ב. כופר הוא, ומשתלם רק אחר מיתה!

ב. אלא רבא: ראוי ליטול ואין לו.

רבא: כשם שהמקדש חצי אשה אינה מקודשת,

כך חציה שפחה וחציה ב"ח - אין קדושיה קדושין.

וכן דרש רבר"ה: א"ל ר"ח: שם שייר בקנינו, כאן לא שייר בקנינו.

חזר בו ודרש: והמכשלה הזאת תחת ידיך אין אדם עומד על ד"ת אא"כ נכשל בהן,

אע"פ שהמקדש חצי אשה אינה מקודשת,

חציה שפחה וחציה ב"ח שנתקדשה - קדושיה קדושין;

והטעם- דשם שייר בקנינו, כאן לא שייר בקנינו.

ר"ש: כשם שהמקדש חצי אשה אינה מקודשת,

כך חציה שפחה וחציה בת חורין - אין קידושיה קידושין;

ואם לחשך אדם: שפחה חרופה שחציה שפחה וחציה ב"ח המאורסה לע"ע אלמא בת אירוסין

אמור לו: לך אצל רי''ש: בשפחה כנענית המאורסה לעבד עברי,

ושפחה כנענית בת אירוסין? אלא מיוחדת, ה''נ כאן.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום