גיטין דף מב עמוד א

פרק רביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

רבינא: לכו''ע ובעבד של שני שותפין.

רבה: שיחרר חציו ומכר או נתן חציו- לכו''ע קנה. שיצא כולו

והך: דתני גבי הכותב נכסיו לשני עבדיו קנו, ומשחררין זה את זה,

ומאידך: האומר כל נכסי נתונין לפלוני ופלוני עבדיי אף עצמם לא קנו;

אין צ"ל שהוא במחלוקת רבי ורבנן, אלא:

א. שניהם רבנן: הא דאמר כולו דמהני, והא דאמר חצי חצי,

והך: דסיפא דחצי חצי -מפרש: שאף עצמן לא קנו,

ואין להוכיח: מסיפא דכ''ש,- דסיפא לגלויי רישא כולו ואפ''ה לא קנו.

ב. כאן בשטר אחד, כאן בשני שטרות.

וה''נ אף עצמן לא קנו, בשטר אחד, אבל בשני שטרות קנו,

ואם אמר חצי חצי - אף בשני שטרות לא קנו.

ג. כאן בבת אחת, כאן בזה אחר זה.

ודחי': דבתרא לא קני דקמא קני, אבל קמא ליקני לעצמו ויקנה לחבירו

ד. רב אשי: שאני שם, דקרי להו עבדיי.

א"ל רפרם: ושמא עבדיי שהיו כבר! דתנן: הכותב כל נכסיו לעבדו יצא לחירות, שייר קרקע כל שהוא לא יצא לחירות;

ר"ש: לעולם הוא בן חורין, עד שיאמר כל נכסי נתונין לפלוני עבדי חוץ מאחד מרבוא שבהן; טעמא דאמר הא לא אמר כן קני, ואפי' דעבד קרי לו, דהיינו עבדי שהיה כבר וה"נ עבדיי שהיו כבר

נגחו שור יום של רבו - לרבו, יום של עצמו - לעצמו.

ולא אמרי: בעבד יום לשפחה, יום לבת חורין- שאיסור הוא

והך: דהמית מי שחציו עבד וחציו בן חורין,- נותן חצי קנס לרבו וחצי כופר ליורשיו; - שאני כאן דכליא קרנא,

ולא כליא - מיירי בהכהו על ידו וצמתה ידו וסופה לחזור.

לאביי: ניחא דנותן שבת גדולה וקטנה.

לרבא: דנותן רק שבתו שבכל יום, קשה דשור משלם רק נזק!

א. כשהכהו אדם; ב. מימרא היא, ולרבא לא סבירא ליה.

מעוכב גט שחרור, יש לו קנס או לא?

כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו, והאי לאו אדון הוא,

או כיון דמחוסר גט שחרור - אדון קרינא ביה?

והך: דהמית מי שחציו עבד וחציו ב"ח נותן חצי קנס לרבו וחצי כופר ליורשיו

לא כמשנה אחרונה. אלא, כמשנה ראשונה.

והך: דהפיל שינו וסימא עינו יוצא בשינו ונותן דמי עינו; והא דאי יש קנס לרבו אחרים שחבלו בו נותנים לרבו, ורבו שחבל נותן לו?

דשמא כמ"ד אינו צריך גט ;

דלרי"ש: בכולן עבד יוצא לחירות, וצריך גט שחרור מרבו,

לר"מ: א"צ, ר"א: צריך, ר"ט: א"צ, ר"ע: צריך,

המכריעין לפני חכמים אומרים:

נראים דברי ר"א - בשן ועין, הואיל ותורה זכתה לו,

ודברי ר"ע - בשאר אברים, הואיל ומדרש חכמים הוא.

איבעיא: מעוכב גט שחרור אי אוכל בתרומה,

קנין כספו וזה לא, או כיון דמחוסר גט שחרור, קנין כספו הוא.

ת''ש מר"מש: כהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה אוכלין בתרומה וחולקין בגורן

הגדילו התערובות - משחררין זה את זה.

- שם: אם יבא אליהו ויאמר בחד מהם שהוא עבד, קנין כספו הוא,

כאן לאו קנין כספו הוא כלל.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום