גיטין דף סו עמוד א

פרק שישי

גניבא כשיצא בקולר אמר תנו ד' מאות זוז לר"א מהיין דנהר פניא.

ר"ז: יטעון ר''א סלו וילך לר''ה שאמר: גיטו כמתנתו,

מה מתנתו אם עמד חוזר, אף גיטו אם עמד חוזר;

ומה גיטו אפי' דלא פריש, כיון דאמר כתבו אפי' דלא אמר תנו,

אף מתנתו כיון דאמר תנו - אע"ג דלא קנו ממנו.

מתקיף רבי אבא: מתנת שכיב מרע במקצת היא, ובעי קנין

מכלל דלר"ה: לא בעי קנין, והא קי"ל דבעיא קנין! -שאני במצוה מחמת מיתה.

מכלל דלר"א: מצוה מחמת מיתה צריך קנין, והא קי"ל דא"צ קנין!

אלא,ה"ק לר"א: שאמר מהיין, ולא היין, או דמי היין,

ואידך: מהיין , כדי לייפות את כחו. וכן שלחו מתם.

מי שהיה מושלך לבור, ואמר כל השומע את קולו יכתוב גט לאשתו - הרי אלו יכתבו ויתנו.

ולא חוששים: שהוא שד - כר"י: שראו דמות אדם. וגם וראו בבואה דבבואה

ולא חיישי: שזו צרת אשתו -כרי''ש: שבשעת סכנה כותבין ונותנין אף שלא מכירין.

הבריא שאמר כתבו גט לאשתי - רצה לשחק בה.

מעשה בבריא שאמר כתבו גט לאשתי, ועלה לראש הגג ונפל ומת,

ארשב"ג: אם מעצמו נפל - הרי זה גט, אם הרוח דחתו - אינו גט.

ה"ק: אם הוכיח סופו על תחילתו - הרי זה גט, ומעשה בבריא וכו'

מעשה: שעלה לביהכנ"ס, ומצא מלמד תינוקות ובנו ואדם אחר אצלם

א"ל: שנים מכם כתבו גט לאשתו, לסוף מת המלמד תינוקות,

ר"נ: לא משוו אדם בן במקום אב להיות שליח, ולר''פ משוו שליח

רבא: הילכתא: ממנה אדם בנו שליח במקום אבא.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום