גיטין דף עב עמוד ב

פרק שביעי

ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות

והך: דכתב סופר ועד - כשר, וארי"ר: חתם סופר שנינו,

ואר"ח: מתניתין כר' יוסי: דמילי לא מימסרן לשליח; ואי מודה ר' יוסי, יצא תקלה שפעמים דאמר לב' אמרו לסופר ויכתוב, ולפלוני ופלוני ויחתמו, ומשום בושת דסופר יחתמו, ובעל לא אמר כן!

אלא א. כדאמרי' רישא ר"מ וסיפא ר' יוסי.

ב. ר"א: כולה ר' יוסי היא, ואפי' אמר תנו - לא;

ולא מיבעיא בשלא אמר לג', אלא אפי' אמר לשלושה - לא.

ולא מיבעיא בשלא אמר אמרו, אלא אפי' אמר אמרו - גם לא.

ת"כ דר"א: כתב סופר לשמה וחתמו עדים לשמה, אע"פ שכתבוהו וחתמוהו ונתנוהו לו ונתנו לה - הרי הגט בטל, עד שישמעו קולו שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו;

ישמעו - לאפוקי ממ"ד: מודה רבי יוסי באומר אמרו;

קולו- לאפוקי מדר"כ מרב. חרש המדבר מתוך הכתב כותבין גט לאשתו

זה גיטיך אם מתי, מחולי זה, לאחר מיתה - לא אמר כלום;

מהיום אם מתי, מעכשיו אם מתי - ה"ז גט;

מהיום ולאחר מיתה -גט ואינו גט, ואם מת, חולצת ולא מתייבמת.

זה גיטיך מהיום אם מתי מחולי זה, ועמד והלך בשוק וחלה ומת,

אומדין, אם מחמת חולי הראשון מת ה"ז גט, ואם לאו אינו גט.

אביי: אם מתי שתי לשונות משמע, א. מעכשיו ב. כלאחר מיתה

מהיום- כמ"ד מעכשיו דמי, לא אמר לה מהיום כאמר לאחר מיתה דמי.

ב. זה גיטך אם מתי - לא אמר כלום.

ר"ה: וחולצת. והך ד'לא אמר כלום' היינו דאסורה לעולם וליבם,

ומדסיפא חולצת, רישא מתייבמת, וכרבנן,

ר"ה: כרבי יוסי, דזמנו של שטר מוכיח,

ואין להקשות: דהא לרבי יוסי חליצה גם לא צריכה,

דמספק"ל לר"ה: אי הלכה כר' יוסי בעל פה או אין הלכה.

ולא מספק"ל לר"ה: אי הלכה כמותו או לא,

מדא"ל ר"ה לר"נ: שישאל את רב"ה שחלש, אי הלכה כרבי יוסי ואח"כ יגיד לו הטעם ושאלו והשיבו דהלכה כרב.

וא"ל ר"ה לר"נ: טעם דרבי יוסי, דזמנו של שטר מוכיח עליו!

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום