גיטין דף ע עמוד ב

פרק שביעי

רשב"ל: כותבין ונותנין גט לאלתר, דאין בדבריו האחרונים כלום.

ורי"ו: כותבין רק כשישתפה, ואין בדבריו כלום דכשיבריא א"צ לחזור בו

חלקו: דר"ל: מדמי לישן, ולא לשוטה שאין רפואתו בידנו משא''כ זה דבשר אדום וגחלים ויין מרקא

ורי"ו: מדמי לשוטה. ולא לישן דזה מחוסר מעשה הוא.

והך דשמואל: שחט שנים או רוב שנים, ורמז ואמר כתבו גט לאשתי יכתבו ויתנו,

ותניא: ראוהו מגויד או צלוב, ורמז ואמר כתבו גט לאשתי יכתבו ויתנו!

- לרי"ו: דוקא שם שדעתו צלולה, אלא שכחישות התחילה בו אבל כאן דעתו משובשת,

והך: דשחט בו שנים או רוב שנים וברח מעידין עליו; ואי חי הוא, למה מעידין עליו?

-שמואל: כאן חי הוא, וסופו למות. ואינו גולה.

כר"ה: א. דחיישינן שמא רוח בלבלתו, ב. הוא קירב את מיתתו

ונפק''מ: א. דשחטו בבית שיש ופירכס; ב. שחטו בחוץ ולא פירכס.

ולא חיישי: דאחזו שחייא של לא לא, או של הן הן כר"נ: שאומרים לו בסירוגין.

ולא חיישי: דחולי סירוגין אחזו, -דאמרי' חד לאו ושנים הן, שנים הן וחד לאו

דבר'י: אומרים לו דברים של ימות החמה בימות הגשמים, ושל ימות הגשמים בימות החמה.

ולא גלופקרי וסדיני, דחייש שמא קור או חמה אחזו - אלא בפירי.

קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת גיטין · הדף היומי היום