קידושין דף כט עמוד ב
פרק ראשון
ללימוד אינטראקטיבי: המקור המנוקד, פירוש הגמרא, חזרה ושאלות
הוא לפדות ובנו לפדות - הוא קודם לבנו.
ר"י: בנו קודמו, שזה מצותו על אביו, וזה מצות בנו עליו.
ר"יר: לכו''ע ביש לו רק חמש סלעים הוא קודם לבנו, דמצוה דגופיה עדיפא
חלקו: כשיש חמש משועבדים וחמש בני חורין,
לר"י: דמלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר, בהני חמש פודה לבנו,
והולך כהן וטריף לחמש משועבדים לדידיה.
ולרבנן: מלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר, ומצוה דגופיה עדיף.
ת"ר: לפדות את בנו ולעלות לרגל - פודה את בנו ואח"כ עולה לרגל
ד'כל בכור בניך תפדה, והדר לא יראו פני ריקם.
ר"י: עולה לרגל ואח"כ פודה את בנו, שזו מצוה עוברת, וזו מצוה שאינה עוברת.
ת"ר: מנין שאם היו לו חמשה בנים מחמש נשים, שחייב לפדות כולן? ת"ל: 'כל בכור בניך תפדה'.
קמ"ל: דלא ילפי בכור בכור נחלה לראשית אונו אלא בפטר רחם תלה הכתוב
ללמדו תורה. ד'ולמדתם אותם את בניכם'.
וכשלא לימדו אביו הוא מחוייב ללמד עצמו, ד'ולמדתם'.
היא לא מיחייבא- ד'ולימדתם ולמדתם', כל שמצווה ללמוד - מצווה ללמד, וכל שאינו מצווה ללמוד - אינו מצווה ללמד.
והיא לא חייבת ללמד עצמה ד'ולימדתם ולמדתם',
כל שאחרים מצווין ללמדו - מצווה ללמד את עצמו,
וכל שאין אחרים מצווין ללמדו - אין מצווה ללמד את עצמו.
ואין אחרים מצווין ללמדה ד'ולמדתם אותם את בניכם' ולא בנותיכם
הוא ללמוד ובנו ללמוד - הוא קודם לבנו.
לר"י: אם בנו זריז וממולח ותלמודו מתקיים בידו - בנו קודמו.
כר"י בדראב"י: שלחו אביו לאביי כשראה שלא מחודדין שמועתיו אמר שהוא עדיףשעדיף הימנו, שמע אביי שהגיע, והיה מזיק בי רבנן דאביי, שאפי' היו מגיעים בשנים ביום היה מזיקם, לכן אמר שאף אחד לא יתן לר"א ללון אצלו ומתוך כך יגיע לבמ"ד ואפשר יארע נס.
כשעלה ר"א לביהמ"ד: נראה לו המזיק כתנין בן ז' ראשים וכל כריעה של ר"א נפל ראש נוסף
אמר לאביי ותלמידי: דאי לא היה מתרחש הנס אפשר שהיו מסכנים אותו.
ת"ר: ללמוד תורה ולישא אשה - ילמוד תורה ואח"כ ישא אשה,
ואם א"א לו בלא אשה - ישא אשה ואח"כ ילמוד תורה.
ריא"ש: הלכה: נושא אשה ואח"כ ילמוד תורה.
לרי"ו: ריחיים בצוארו ויעסוק בתורה? ולא חלקו: הא לן, והא להו.
משתבח לר''ח לר''ה בדרב המנונא דאדם גדול הוא,
א"ל: כשיבא לידך הביאהו לידי. כשבא, ראה דלא פריס סודרא,
א"ל: מ''ט לא פריסת סודרא? א"ל: שאינו נשוי.
החזיר פניו ממנו, ואמר לו ראה שלא אראך עד שתינשא
ור"ה לטעמו: דבן עשרים שנה ולא נשא אשה - כל ימיו בהרהור עבירה.
• רבא וכן תדר"י: עד כ' שנה, יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה,
כיון שהגיע כ' ולא נשא, אומר: תיפח עצמותיו.
אר"ח: מה שעדיף אני מחברי - שנישאתי בן ט"ז,
ואי נישאתי בי"ד יכלתי לומר לשטן גירא בעיניך.
רבא לרנב"א: אדידך על צוארי דבריך, מט"ז ועד כ"ב, ואמ"ל: מי"ח ועד כ"ד,
כתנאי: 'חנוך לנער על פי דרכו' ר"י ור"נ: אי מט"ז ועד כ"ב או מי"ח ועד כ"ד
קיצור התלמוד הבבלי: שלד הסוגיה בלבד, בלי ניקוד בעמוד זה. בחן את עצמך על מסכת קידושין · הדף היומי היום